מחקר ופיתוח ביטחוני יוצא דופן: יצירתיות מבורכת, או דמיון פרוע (מדי)?

אהרון האופטמן                                                                     17.1.2022

על אי אלו פרויקטי מחקר ופיתוח ביטחוני שיש מי שיכנו אותם כ"מדע בדיוני" (במקרה הטוב), או "הזויים" (במקרה הפחות טוב). הסקירה פורסמה בימים אלה בבטאון "לקט מו"פ ביטחוני בעולם" בהוצאת משרד הביטחון/מפא"ת.

---

DARPA, הסוכנות האמריקנית למחקרי ביטחון מתקדמים, הוקמה בשנת 1958 (תחת השם ARPA), בתגובה לשיגור לחלל של הלוויין הרוסי "ספוטניק 1", שעורר טלטלה במערכת הביטחון האמריקנית. המטרה המוצהרת של הסוכנות החדשה הוגדרה כך: "להיות היוזם ולא הקורבן של הפתעות טכנולוגיות אסטרטגיות". המשמעות הייתה מתן יד חופשית "להתפרע" עם רעיונות יוצאי דופן. אחד כזה היה טכנולוגיה חדשה להעברת מידע ברשת של מחשבים – רעיון שהוביל לרשת החלוצית ARPANET ובעקבותיה לרשת האינטרנט ששינתה את העולם. אבל בסקירה זאת לא נתמקד בהצלחות הגדולות של דארפא, אלא בדוגמאות אחדות לפעילויות מו"פ שיש שיכנו אותן כסובלות מעודף דמיון פרוע או אפילו הזויות, ושככל הידוע לא הבשילו לכלל מימוש מעשי. עדיין.

רובוטים אוכלים?

האם הרעיון של רובוטים אוכלים, כלומר מקבלים את האנרגיה שלהם מאכילה בדומה לבעלי חיים, נראה הזוי? בדארפא חשבו באמצע שנות ה-2000 שברעיון הזה בהחלט שווה בדיקה, ויזמו תוכנית בשם ההולם EATR (די ברור שהשם נגזר מ"רובוט אוכל" – Eating Robot, אבל כנראה בדארפא החליטו שזה לא נשמע רציני מספיק ובאופן רשמי ראשי התיבות הן "רובוט טקטי אוטונומי מבחינה אנרגטית" – Energetically Autonomous Tactical Robot). דארפא העניקה תקציב מחקר לשתי חברות, כדי לפתח רכב רובוטי שיתדלק את עצמו ע"י ליקוט ואכילה של צמחים, וכך, לפחות באופן תאורטי, יוכל לפעול לאורך זמן איסופי – כל עוד יש צמחייה זמינה בסביבה, כמובן. (אגב, חברת אלביט מערכות הייתה שותפה פוטנציאלית למיסחור הפרויקט). כפי שאפשר היה לצפות, הפרויקט עורר שמועות שונות ומשונות בתקשורת, בנוגע לכך שהמזון עבור רובוטים כאלה יוכל להיות לא רק צמחים אלא גם שרידי גופות של בני אדם. יש לציין שהשמועות האלה לא היו פרי של דמיון פרוע בלבד, שכן בפרסום של אחת החברות שהשתתפו בפרויקט (RTI) נאמר שאחד ממקורות המזון של הרובוט עשוי להיות שומן תרנגולות… "אנחנו מבינים לגמרי את חששות הציבור מרובוטים עתידניים הניזונים מבני אדם, אבל זאת לא המשימה שלנו", אמר אז במסיבת עיתונאים מנכ"ל חברת  Cyclone Power Technologies אשר השתתפה בפרויקט EATR.

מתוך מצגת של חברת RTI, 2009

לפני שפרויקט EATR הופסק בשנת 2015, המהנדסים שעסקו בו הספיקו להעריך ש"הרובוט האוכל" יוכל לעבור מרחק של בערך 160 ק"מ לכל 70 ק"ג ביומסה שממנה ייזון. יש לציין שלפי תוכניות הפרויקט הכוונה הייתה שהרובוטים האוכלים יוכלו להשתמש גם בדלקים רגילים כמו נפט, דיזל, פחם, וכו' – הכול בהתאם לזמינות.

חומרים הנדסיים חיים?

עולם הביולוגיה היה, וככל הנראה גם יהיה בעתיד, כר פורה לרעיונות הנדסיים שחלקם עשויים להיראות כהזויים, לפחות ממבט ראשון, אבל הם ללא ספק מעניינים. נזכיר כאן דוגמה אחת, תוכנית של דארפא בשם "חומרים הנדסיים חיים" (או שמא "הינדוס חומרים חיים") – Engineering Living Materials program, אשר הותנעה ב-2016. הרעיון היה להיעזר בביולוגיה כדי לבנות מבנים שונים או לתקן מבנים שנפגעו, בלי צורך לשנע כמויות של חומרי בנייה כבדים. כך תיאר זאת ראש התוכנית: "במקום להוביל חומרים מוגמרים, נוכל לשנע מרכיבי מוצא (precursors) ואז "לגדל" את החומרים במהירות באתר עצמו, תוך שימוש במשאבים מקומיים. ומכיוון שהחומרים יהיו חומרים חיים, הם יוכלו להגיב לשינויים בסביבתם ולרפא את עצמם במקרה של נזק". חשוב לציין שהרעיון אינו נחלתה הבלעדית של דארפא, ובשנים האחרונות הוא מתפתח בכיוונים שונים (למשל שימוש בחיידקים מהונדסים כדי להפיק חומרים מיוחדים), זוכה לעניין גובר בקרב מוסדות מחקר שונים, ואולי ראוי לסקירה נפרדת. 

חללית מונעת בפצצות אטום?

כאמור, מאז הקמת דארפא לחוקרי הסוכנות היה גיבוי ועידוד "לחשוב בגדול" ולקדם רעיונות נועזים. ראיון נועז כזה, יש שיאמרו הזוי, היה פרויקט "אוריון" שהותנע זמן קצר אחרי הקמת ARPA בשנת 1958. הרעיון היה פיתוח חללית בין-פלנטארית שתונע ע"י סידרה של פיצוצים גרעיניים מאחוריה, כך שייווצר כוח הדחף הדרוש. פותחו כמה גרסאות של תכנון ראשוני, כשחלק מהן היו אמורות להשיג מהירות שלא תיאמן – כעשירית ממהירות האור! הפרויקט הופסק בתחילת שנות ה-60 עקב חששות מנשורת גרעינית ובעקבות הסכם שנחתם ב-1963 על איסור ניסויים גרעיניים באטמוספרה, בחלל ומתחת למים.

Artist's conception of the Project Orion starship powered by nuclear propulsion (Wikipedia)

הנעת פיתול? הנעה בעזרת "ממדים נוספים"?

ככל הידוע, בחמש השנים שבין 2007 ל-2012 השקיע הפנטגון 22 מיליון דולר בפעילות חשיבה שמטרתה להתכונן לאיומים ביטחוניים מפתיעים, ע"י חקירה של מספר איומים ספקולטיביים. החשיבה נעשתה במסגרת תוכנית שנקראה "זיהוי איומי תעופה וחלל מתקדמים" (Advanced Aerospace Threat Identification Program). התוכנית כללה נושאים שנראים גם היום "בדיוניים" לגמרי. אפשר להתרשם מהכותרת של אחד מהם: "הנעת פיתול, אנרגיה אפלה, ומניפולציה של ממדים נוספים" (Warp Drive, Dark Energy, and the Manipulation of Extra Dimensions). את המאמר אפשר למצוא כאן.

"הנעת פיתול" (Warp Drive) הוא מונח שנלקח היישר מיצירות מדע בדיוני כגון סידרת הסרטים "מסע בין כוכבים", אך זה גם נושא המעסיק מדענים אמיתיים לגמרי. הרעיון, שהופיע לראשונה בסיפור מדע בדיוני בשנת 1957, הוא ניצול "פרצות" בתורת היחסות של איינשטיין כדי לאפשר מסע בחלל במהירות על-אורית.  הנושא מתומצת במבוא למחקר של ה- DIA (Defense Intelligence Agency ),  "הנעת פיתול, אנרגיה אפלה, ומניפולציה של ממדים נוספים":

"הנעת פיתול, שהיא המוקד העיקרי של מאמר זה, מערבת מניפולציה לוקאלית של מארג החלל בקירבה המיידית של חללית. הרעיון הבסיסי הוא ליצור "בועת" חלל אסימטרית, המתכווצת לפני החללית ומתפשטת מאחוריה. ע"י שימוש בצורה כזאת של תנועה, החללית נשארת נייחת בתוך אותה "בועת פיתול", והתנועה של החלל עצמו היא שמחוללת את התנועה היחסית של החללית. התכונה האטרקטיבית ביותר של הנעת הפיתול היא שתורת היחסות אינה מציבה מגבלות ידועות על תנועת החלל עצמו, ועל כן מאפשרת עקיפה נוחה של מחסום מהירות האור".  

אף כי המאמר מכיר בקושי הטכנולוגי לממש את הרעיון באופן מעשי, הוא מצביע על כיוונים מימוש אפשריים, בין השאר תוך שימוש במה שנקרא "אנרגיה אפלה", שכנראה אחראית לתופעה של התפשטות היקום. כיוון אחר הוא שימוש במניפולציה של "ממדים נוספים" (dimensions extra) היפותטיים. מעניין לקרוא את המשפטים האחרונים שבסיכום המאמר:

"הפיזיקה המודרנית מלאה בעולמות מלהיבים ועתירי דמיון בצורה מופלאה. אם מבינים אותם, אפשר באופן פוטנציאלי לרתום את האלמנטים הללו של הטבע למען תכליות טכנולוגיות. אין בכך שום וודאות, אבל אם אנחנו יכולים לחזות תחזיות על סמך היסטוריית החדשנות של חלוצי המדע מהעבר, אז ייתכן מאוד שהמוחות היצירתיים של העתיד ימצאו דרכים להשיג מה שבעינינו עשוי להיראות כמו קסם".

המשפט האחרון מזכיר את אמרתו המפורסמת של סופר המדע הבדיוני הנודע ארתור קלארק: "כל טכנולוגיה שהינה מספיק מתקדמת, לא ניתן להבחין בינה לבין קסם".

גרסאות שונות של רעיון "הנעת פיתול" או "בועת פיתול" לצורך טיסה בחלל במהירות על-אורית זוכות עד היום לעניין בקרב חלק מהפיזיקאים, וידיעות על כך מופיעות חדשות לבקרים. כך, למשל במארס השנה בכתב העת WORLD PHYSICS. זאת ועוד: עד כמה שזה נשמע מפתיע, ייתכן שמחקר חדש, שמומן ע"י דארפא, גילה לגמרי במקרה איך אפשר, אולי, לבנות מנוע של "הנעת פיתול". צוות מחקר במעבדת נאסא ביוסטון בהובלת הרולד ווייט פרסם ביולי האחרון מאמר המתאר אפשרות זאת, המתבססת על תיאוריות פיזיקליות אקזוטיות שלא נפרט כאן, ביניהן "אנרגיה שלילית" ו"אפקט קזימיר" (קונספט שפותח ע"י פיזיקאי הולנדי בשם קזימיר וקשור לרעיון של הנעת פיתול שהוצג באמצע שנות ה-90 ע"י פיזיקאי מקסיקני בשם Alcubierre). הבעיה היא שההתקן שניסו חוקרי נאסא היה זעיר, בגודל מיקרו/ננו. אבל מי יודע, אולי אפשר להתחיל את הנעת הפיתול "בקטן"? בראיון שפורסם בתחילת דצמבר האחרון אמר הרולד ווייט: "עד כמה שידוע לי, זה המאמר הראשון בכתב עת מדעי עם ביקורת עמיתים, שמציע ננו-מבנה בר-מימוש שצפוי להדגים 'בועת פיתול' אמיתית, אף שהיא צנועה". (הרצאה קצרה של ווייט מ-9 באוגוסט 2021 אפשר לראות בסרטון זה).

נחזור שלוש שנים אחורה. בתחילת 2019 פרסמה סוכנות הביון הביטחוני DIA רשימה של 38 מחקרים שמומנו ע"י אותה תוכנית שהזכרנו, "זיהוי איומי תעופה וחלל מתקדמים". בנוסף לאותו מחקר על "הנעת פיתול" אפשר למצוא שם, בין השאר, מחקר על "גלימת היעלמות" ומחקר אחר על "שערי כוכבים" (stargates). כל הנושאים הללו מוכרים לחובבי המדע הבדיוני. יש גם נושאים "ארציים" או "מציאותיים" יותר, כמו נשק לייזר עתיר אנרגיה או מערכות מיקרו-ביו-אלקטרו-מכאניות מתקדמות, או קבלי-על לאגירת אנרגיה.  וכמובן, לא נפקד מקומם של עב"מים (UFO), שלאחרונה זכו לשידרוג שמם ל-UAP: תופעות אוויריות בלתי מזוהות – Unidentified Aerial Phenomena. (בנושא UFO או UAP לא נעסוק במסגרת סקירה זאת, לאור שפע הפרסומים בנושא שראו אור באחרונה. אולי הנושא ראוי לסקירה נפרדת). את הרשימה המלאה של 38 המחקרים הללו אפשר למצוא כאן.  .

שער הכוכבים ו"כוח המחשבה"?

כותרת המחקר "שערי כוכבים" שהוזכר בפיסקה הקודמת מחזירה אותנו לפרויקט "הזוי" אחר שניהלה סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב CIA בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הפרויקט Project Star Gate הותנע ב-1972, נסגר ב-1995, היה סודי ביותר ופרטים עליו נחשפו רק ב-2017. הוא עסק, לא פחות ולא יותר, ב"תפישה על-חושית" (ESP –extrasensory perception). הכוונה ליכולות מנטאליות היפותטיות (שככל הידוע קיומן מעולם לא הוכח), כמו טלפתיה, פסיכוקינזיס (השפעה על אובייקטים "בכוח המחשבה"), "חישה" מרחוק ע"י המוח בנוכחותם של בני אדם או אובייקטים, וכו'. במסגרת אותו פרויקט, גייסו ה-CIA, צבא ארה"ב ו-DIA אנשים שטענו שיש להם יכולות של תפישה על-חושית שיוכלו לסייע למערכת הביטחון. למשל "לראות מרחוק" (בעזרת המוח בלבד, בלי שום אמצעים טכנולוגיים) איפה מוסתרים אנשים שנחטפו ע"י ארגוני טרור, או לעקוב מרחוק  אחר תנועות פושעים וטרוריסטים, וכיוצא באלה. בין היתר, ניסו להיעזר ב"כוחות" המיוחדים, לכאורה, של מיודענו אורי גלר. כל הפעילויות הללו התחילו (כאמור ב-1972), איך לא – בתגובה למידע שהגיע לקהילת המודיעין האמריקנית על השקעות משמעותיות של הרוסים במחקרי תפישה על-חושית ופסיכוקינזיס, למטרות ריגול. "זה נראה לי יופי של מערכת מכ"ם זולה", אמר אחד מחברי הקונגרס לוועדה של בית הנבחרים בישיבה על מחקר בתפישה על חושית שהתקיימה ב-1979. והוא הוסיף: "אם לרוסים יש את זה ולנו אין, אז אנחנו בצרה צרורה!"

אז האם "יש את זה" לרוסים? קרוב לוודאי שלא, אבל ככל כנראה הם רצו מאוד שיהיה להם. במאמר שפורסם בכתב עת של משרד ההגנה של רוסיה בשנת 2019 נטען שחיילי עילית רוסיים מסוגלים להשתמש "בכוח המחשבה", כלומר בפרא-פסיכולוגיה, כדי לבצע שלל דברים שלא ייאמנו: לחבל במחשבים, לשבש תקשורת רדיו ושידורי טלוויזיה, לצותת לשיחות במערכות תקשורת, לקרוא מסמכים הכתובים בשפות זרות (ונעולים בכספת!), "לשרוף גבישים בגנרטורים", לגלות מארבים, לטפל בלוחמים פצועים, ומה לא. לדברי המחבר, קולונל (במיל.) ניקולאי פורוסקוב, השיטות המופלאות הללו פותחו במשך תקופה ארוכה, החל משנות ה-80, בעקבות מחקר על טלפתיה בדולפינים… ברור שבדוח נטען גם שהחיילים יכולים כעת לתקשר עם דולפינים. המאמר, שכותרתו הייתה "חיילי-על עבור מלחמות העתיד" זכה חיש מהר לתגובות מלגלגות ע"י מומחים במערב. אבל בכל זאת, פרסומו בפרסום רשמי של משרד ההגנה הרוסי זה משהו ראוי לציון. אולי יש דברים בגו?  הנה ציטוט מהדוח: "בעלי היכולת של metacontact יכולים, למשל, לבצע תיחקור לא-מילולי. הם יכולים "לראות" דרך חייל אויב שנלכד: מי האיש, מה הם התכונות החזקות והחלשות שלו, והאם הוא פתוח לאפשרות של גיוס".

עוד נטען במאמר שחיילים רוסיים עברו אימונים ב"אמצעי נגד מנטאליים" – טכניקות שבעזרתן יוכלו לעמוד בתיחקור ע"י טלפתים של צבאות אויב. זאת ועוד: לפי המאמר, כוחות מיוחדים של רוסיה השתמשו ב"טכניקות פרא-פסיכולוגיה צבאיות" במהלך העימות בצ'צ'ניה. כאמור, כל זה בפרסום רשמי של משרד ההגנה הרוסי. מה שלא הפריע ליו"ר הוועדה למאבק נגד פסאודו-מדע באקדמיה הרוסית למדעים, יבגני אלקסנדרוב, להגיב בתקשורת באומרו ש"פרא-פסיכולוגיה צבאית"  זאת בדותה ונחשבת ל"פסאודו מדע". עם זאת, אלקסנדרוב הודה שאכן התקיימו נחקרים כאלה במערכת הביטחון הרוסית: "באמת עבדו על פיתוחים כאלה, אבל כל העבודות היו מסווגות. כעת הן נחשפו. אבל, כמו במדינות רבות אחרות, הנושאים האלה מוכרים כעת בתור פסאודו-מדע, והכל שטות מוחלטת". כמובן שזה לא סוף פסוק, ובפרסומים אחרים בתקשורת הרוסית ממשיכים לטעון שסיפור הפרא-פסיכולוגיה הוא רציני בהחלט, ושבמחקר שהתנהל בתחום זה אכן הושגו הישגים חשובים.

נחזור לפרויקט האמריקני Project Star Gate. אחד המשתתפים בו, אדם שניחן לכאורה ביכולת "לראות מרחוק", סיפר שבין השנים 1978 ו-1984 הוא השתתף בלא פחות מ-450 משימות, ובהן סיוע לצבא ארה"ב באיתור בני ערובה באיראן, וגם באיתור מכשיר רדיו מוסווה בתוך מחשבון כיס אצל אדם שנחשד כסוכן ק.ג.ב. שנלכד בדרום אפריקה. קיימות עדויות דומות נוספות. בזמנו הכחיש הפנטגון שהושקעו כספים במחקרי תפישה על חושית, אבל עוד בשנת 1995 פרסמה ה-CIA דוח שאישר את קיומם של המחקרים הללו. הדוח גם הודה שהפרויקט נכשל, אבל הניסוח היה מעורפל: "לא ברור אם קיומה של התופעה הפרה-נורמלית (paranormal), ראייה מרחוק, אכן הודגמה". אמנם נטען שחלק מהניסויים היו מוצלחים וזוהו דברים שהם "מעבר לקוריוז סטטיסטי", אבל בשורה התחתונה כל הממצאים היו "מעורפלים מדי" ולא הובילו למודיעין מעשי. עם זאת, סגירת אותו פרויקט לא קטעה את העניין של מערכת הביטחון האמריקנית בתופעות כמו תפישה על חושית. אדרבה, בשנת 2014 המשרד למחקרי הצי ONR השיק תוכנית של ארבע שנים (עם תקציב צנוע של 3.85 מיליון דולר) לחקירת השימוש במה שנקרא "אינטואיציה", או "החוש השישי". וגם מי שהוביל קודם את פרויקט Star Gate המשיך לסנגר על התפישה העל-חושית ככלי לגיטימי עבור מערכת המודיעין.

"שדר אותי, סקוטי!"

כעת נעבור מתפישה על חושית לפיזיקה, ובאופן מפתיע נראה שיש זיקה בין השניים – כך לפחות לפי מחקר עבור מעבדת חייל האוויר האמריקני AFRL, שממצאיו פורסמו בשנת 2003. הנושא היה טלפורטציה, וכותרת המחקר הייתה Teleportation Physics Study. המושג טלפורטציה מוכר היטב לחובבי מדע בדיוני: העברה של אובייקטים (דוממים ו/או חיים) בן-רגע ממקום למקום. הרעיון הונצח בקריאה המפורסמת "שדר אותי, סקוטי!" (Beam me up, Scotty!) שנשמעה אינספור פעמים בפרקי סידרת הטלוויזיה הפופולרית "מסע בין כוכבים" (Star Trek). יש להניח שרבים מבין קוראי שורות אלה זוכרים היטב את התמונה של אנשי צוות החללית "אנטרפרייז" נעמדים על מתקן הטלפורטר, נעלמים, "משודרים", ובאורח פלא מתגשמים מחדש בן-רגע על פני כוכב לכת מרוחק. מסתבר שהרעיון הבדיוני המלהיב הזה בא לידי ביטוי גם במחקרים רציניים, לפחות ברמה התיאורטית. המטרה המוצהרת של המחקר של AFRL   הייתה "לאסוף מידע שמתאר את הטלפורטציה של אובייקטים חומריים", לתאר את הטלפורטציה כפי שהיא מתרחשת בפיזיקה, את הסטטוס התיאורטי והניסיוני שלה, ולדון ביישומים פוטנציאליים". כל זאת מתוך הכרה באימפקט הפוטנציאלי הגדול על טכנולוגיות תקשורת ותחבורה במגזר הצבאי וגם האזרחי. המחקר, עתיר תיאוריות ומשוואות פיזיקליות מורכבות, סקר מספר סוגי טלפורטציה שונים, ביניהם "טלפורטציה קוואנטית" (נושא שבתקופה האחרונה זוכה לעניין רב ואף להוכחות היתכנות בתחום התקשורת הקוואנטית), וכן "טלפורטציית VM"  או "טלפורטציית וואקום" (אפשרות היפותטית לנייד חפצים או בני אדם במרחב ע"י מניפולציה של תכונות המרחב-זמן; רעיון שמזכיר את "בועת הפיתול" שהוזכרה קודם). וכאן או מגיעים לזיקה שבין טלפורטציה לבין תפישה על-חושית: המחקר סקר גם את  מה שנקרא "p-Teleportation" (Psychic Teleportation), כלומר העברה של חפצים או בני אדם ממקום למקום "באמצעים מנטליים", דהיינו "בכוח המחשבה". לבסוף, נגע המחקר גם ב- "e-Teleportation “ – "טלפורטציה אקזוטית" – העברת אנשים או חפצים דרך "ממדים נוספים" או "יקומים מקבילים" (שוב, מושגים שזכו לעניין בקרב חלק מהפיזיקאים התיאורטיים וגם זכו לפופולריזציה ביצירות מדע בדיוני). כאמור, המחקר של AFRL  עמוס בדיונים תיאורטיים ומשוואות מסובכות שלא יצוטטו כאן. אבל מעניין לצטט חלק מהמסקנות וההמלצות:  

לגבי "טלפורטציית VM" מחברי המחקר רואים בעיני רוחם מיכל אטום שבתוכו ימוקמו חפצים או אנשים. המיכל יושם בתוך "טלפורטר", וכאשר הטלפורטר יופעל המיכל ייעלם ויופיע מייד מחדש בנקודת יעד מרוחקת. התקן שכזה אמור לפעול בוואקום של החלל, מחוץ לאטמוספרה, וזאת ע"י מניפולציה של גיאומטריית המרחב-זמן, או בעזרת "אנרגיה שלילית" (הכול מפורט במחקר, תוך התייחסות לשפע מקורות בספרות). 

לגבי טלפורטציה קוואנטית – המחקר מפרט את הקשיים העצומים לממש את הרעיון באופן מעשי, אך ממליץ על המשך המחקר בכיוון זה. הוא גם שואל שאלות הקשורות להשפעה על בני אדם, ומעלה היבטים אתיים מאתגרים: "מה יהיו ההשפעות של תהליך הטלפורטציה הקוואנטית על התודעה האנושית, על זיכרונות וחלומות,  על הרוח והנשמה? אנחנו יודעים הודות לפיזיקת הקוואנטים ש'השלם גדול מחלקיו'. אז מה יקרה למאפייני היסוד של יצור אנוש שייכנס לטלפורטר-משדר, שבו מצבו הקוואנטי (כלומר כל זהותו) ייהרס תוך כדי תהליך השזירה הקוואנטית/טלפורטציה, והעתק שלו ייווצר בן-רגע בטלפורטר-מקלט?"

בנוגע ל-p-Teleportation”" (טלפורטציה "בכוח המחשבה") המחקר קובע שיש צורך בתיאוריה פיזיקלית של התודעה ושל "פסיכוטרוניקה", ובניסויים רבים נוספים, כדי לבחון את ההיפותזות בתחום זה. אבל אם אכן ההיפותזות יאומתו, גלום בתופעה פוטנציאל רב בתחום הצבאי, במודיעין, וגם ביישומים אזרחיים. ציטוט: "התופעה עשויה לחולל מהפיכה דרמטית בטכנולוגיה, שתנבע משינוי פרדיגמה דרמטי במדע. אנומליות הן המפתח לכל שינויי הפרדיגמה!" ובהתאם לכך, הדוח ממליץ על הקצאת תקציבים להמשך המחקר (ואפילו נוקב בסכומים ספציפיים).  ומה באשר ל"טלפורטציה אקזוטית"? כאן הדוח מודה שאף אחד מהרעיונות בתחום זה לא הגיע עדיין לבשלות, ואי אפשר לקבוע האם צורה כלשהי של טלפורטציה אקזוטית הינה אפשרית, אפילו באופן תיאורטי, בין ממדי מרחב נוספים (extra space dimensions) או בין יקומים מקבילים. עם זאת, הדוח מצביע על תופעה שמגלמת פוטנציאל יישומי (אך עם אי וודאות גבוהה), והיא "חורי תולעת שניתן לעבור בהם" (traversable wormholes). שוב נתקלנו ברעיון המוכר לקוראי ספרות מדע בדיוני…

לפי כתבה שפורסמה בעיתון TODAY USA בנובמבר 2004, פיזיקאים רבים הביעו מורת רוח מהדוח של AFRL, וציינו שהשקעה ברעיונות שהוזכרו בו תהיה בזבוז של תקציבי הביטחון. הפיזיקאי לורנס קראוס מאוניברסיטת קייס ווסתרן ריזרב (ומחבר הספר "הפיזיקה של מסע בין כוכבים") ציין שחלק גדול של הדוח הוא "פיזיקה משוגעת", ושאמנם יש בו כמה דברים שעובדו על בסיס מחקרים תיאורטיים רציניים, אבל אחרים נלקחו מ"מחקרים שטותיים". תגובת דובר ה-AFRL הייתה: "אם לא נהפוך כל אבן, לא נדע אם פיספסנו משהו!"

אנטי כבידה והנדסה לאחור של עב"מים?

רעיונות "פרועים" בנוגע לאמצעי הנעה "אלטרנטיביים" בחלל מוכרים עוד מספרי מדע בדיוני מוקדמים, החל מחומר "מבטל כבידה" בשם קבוריט, ששימש אצל אחד מאבות המדע הבדיוני, ה.ג' וולס, כאמצעי להבאת חללית מכדור הארץ אל הירח (בספר "האנשים הראשונים על הירח", 1901). כפי שכבר הוזכר כאן בפיסקאות קודמות, רעיונות על הנעה חללית עתידית השונה לגמרי ממה שמוכר במציאות מעסיקים לא מעט אנשי מדע וטכנולוגיה רציניים. האם הם מעזים לדמיין אפילו "אנטי כבידה"? נראה שכן, כפי שזה מתבטא בין השאר בסידרה של כנסים (ווירטואליים) שהותנעה בשנת 2020 תחת הכותרת "הכנס לאנרגיית הנעה אלטרנטיבית" (Alternative Propulsion Energy Conference  -APEC ). בתחילת הדרך של יוזמה זאת המארגנים רצו לקרוא לה בשם המפורש "הכינוס לאנטי-כבידה", אבל בסופו של דבר החליטו שזה מוגזם ועלול לעורר רושם של חוסר רצינות. כאן יש להזכיר את קיומו של ארגון בשם American Antigravity שהוקם בשנת 2002 וחברים בו גם מדענים מכובדים הסבורים שרעיון ה"אנטי כבידה" ראוי למחקר רציני, יחד עם רעיונות נוספים להנעת חלל עתידנית, כמו אותה "הנעת פיתול" שהזכרנו קודם.  

בין המשתתפים בכנסי APEC אפשר למצוא אנשי מדע וטכנולוגיה מנאסא, דארפא, מעבדת המחקר של חא"א AFRL, MIT, הארווארד, וגופים מכובדים אחרים.  המטרה המוצהרת של מפגשים אלה היא לדון ברעיונות פרועים – כאלה שהם מחוץ ל"זרם המרכזי" של המדע, ושנמצאים "מחוץ לתחום" בכינוסים מדעיים קונבנציונליים. בפרסומים אחדים ברשת זכו מפגשים אלה לכינוי "פסטיבל וודסטוק של המחקר במודיפיקציה של כבידה". עד ספטמבר השנה התקיימו כבר 22 מפגשים כאלה, שבהם נראה שהמשתתפים ממש נהנים לדון בנושאים ספקולטיביים ושנויים במחלוקת כמו, למשל, בעב"מים – הכל כדי לעודד רעיונות מקוריים לגבי "אנרגיית הנעה אלטרנטיבית".

למה עב"מים? כך אומר אחד מיוזמי הכנסים: "המשתתפים כוללים אוסף רבגוני של דוקטורים לפיזיקה, מהנדסים ו"ניסיונאי-מוסך", שמתקבצים יחד לפורום אחד. יש בהם פיזיקאים תיאורטיים שמפרסמים מאמרים על תורת היחסות ותורת הקוואנטים, ומצד שני "פצחני כבידה" שמנסים להנדס לאחור עב"מים אצלם במוסך…" נושא העב"מים קיבל זריקת עידוד בתקופה האחרונה, עם שטפון הדיווחים של טייסי קרב שסיפרו על צפיות עב"מים, ופרסום דוח מיוחד של הפנטגון על נושא זה ביוני האחרון.  ואם יש צל של סיכוי שהעב"מים מפגינים טכנולוגיית הנעה מסתורית העולה על כל מה שהאנושות השיגה עד היום, כדאי לא לפספס את ההזדמנות…

האם ריבוי פרויקטים כושלים הוא הצלחה?

הדיון בפרויקטים "הזויים" והשאלה עד כמה צריך או לא צריך להשקיע בהם מזכיר לכותב שורות אלה את הסיפור שאלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל סיפר בהזדמנויות שונות (אני מצטט מזיכרון): בהיותו ראש מפא"ת, הוא נפגש עם מנהל דארפא והלה שאל אותו מהו אחוז הפרויקטים של מפא"ת שמסתיימים בהצלחה. בן ישראל מספר שאחר התלבטות קלה הוא נקב באחוז מסוים. אהה, הגיב מנהל דארפא, אתם לא מספיק טובים. אצלנו אחוז ההצלחות נמוך הרבה יותר, כי אנחנו מעזים יותר! ועל כך הגיב בן ישראל: אם היה לנו התקציב שיש לכם, גם אנחנו היינו מעזים יותר ומצליחים פחות…