סופרי מד"ב חשובים: זווית ראייה אישית – חלק א'

ארז לנדוור                                                        11.8.2021

ארז לנדוור הוא יליד 1972, והוא מספר שחיבתו העזה לספרות מד"ב היא במידה רבה בזכות "פנטסיה 2000". הוא בעל תואר ראשון בכימיה, עובד בבדיקות תוכנה, מתעניין במדע, היסטוריה, תרבות ואמנות, וכמובן במד"ב.  מאמר זה מבוסס על מספר רשומות שפרסם בדף פייסבוק של "פנטסיה 2000".

---

סוגת המדע הבדיוני ששורשיה מימי המהפכה התעשייתית ולאורך כל המאה ה19 ותחילת המאה ה20 התפתחה במהלך אותה מאה הודות למספר רב של סופרים וסופרות  שתרמו סגנונות וראיית עולם ייחודיים, רעיונות מקוריים שונים ויצירות שהפכו לאבני דרך בתחום. במאמר זה, המבוסס על רשומות שפרסמתי בדף פייסבוק של "פנטסיה 2000",  אציג סקירה על 23 סופרים וכמה מיצירותיהם החשובות. לא כולם שייכים לשורה הראשונה של הסוגה, אבל יצירותיהם הטביעו את חותמם עליה.

סופרים נחשבים ביותר כאסימוב, קלארק והיינלין לא ייסקרו בשלב זה – הם מיועדים לסקירה במאמר המשך.

התקופה הקלאסית                                       

סוגת המד"ב שנוצרה והתפתחה במגזיני ה"פאלפ", כתבי העת הזולים של שנות ה20 וה30, (אם מתעלמים לרגע מהחלוצים כמו מרי שלי, ז'ול וורן וה. ג'. וולס שבימיהם התחום טרם נודע כ"סוגה", ויוזכרו בהמשך), התחילה לפרוח באמת החל מתחילת שנות ה40. במהלך עשור זה ובעשור הבא אחריו נוצרו והתגבשו הרעיונות והתמות הכלליות של הסוגה ובהן נכתבו הקלאסיקות הראשונות שלו. לכן כל סקירה של סופרים מרכזיים צריכה להתחיל בתקופה זו.

אלפרד אלטון ואן-ווגט היה אחד מהסופרים המובילים ביותר של "תור הזהב" ה"קמפבליאני" במדע הבדיוני ( על שם ג'ון קמפבל, עורך המגזין "אסטאונדינג" שטיפח סופרים ותיקים וחדשים והפיק מהם יכולות כתיבה משופרות ששדרגו את איכות המד"ב לעומת מה שנכתב לפני כן). אבל לאחר שנות ה40 הוא ירד מגדולתו ולכן כשהחלו לתרגם מדע בדיוני לעברית הוא לא היה אחד מהסופרים הבולטים. למרות שפירסם כמה רומנים קלאסיים בז'אנר, רק סיפורים בודדים ושני ספרים שלו תורמו לעברית.

"מסעותיה של שפלן החלל" (הוצאת מסדה) הוא "אופרת חלל" שנודעה לה השפעה ישירה על "מסע בין כוכבים" ו"הנוסע השמיני" (יוצרי הסרט אף נתבעו על ידי המחבר ושילמו לו פיצויים על העתקת עלילת הסיפור הראשון בספר). ספינה המשייטת במעמקי החלל נתקלת בסכנות מצד חייזרים ותופעות בלתי ידועות וכמובן יוצאת מהן בשלום. (במקור הספינה נקראת ביגל על שם הספינה שצ'ארלס דארווין הפליג במסעו המפורסם שהביא למהפך התפיסתי שלו שהוביל לתורת האבולוציה).

"ספינת התעתועים" (מהדורה ראשונה בהוצאת אלישר, מהדורה שנייה בהוצאת אסטרולוג) גם הוא אופרת חלל, אלא שכאן הדגש הוא על המתרחש בתוך הספינה בין הנוסעים השוהים בה. מתחים, מרידות ומזימות במסע למציאת כוכב חדש להתיישבות לאחר חורבנו של כדור הארץ.

תפיסותיו הפוליטיות של ואן-ווגט לא היו מהנאורות. הוא תמך במשטר מלוכני, השפיע על הNRA והיה מעורב בתנועת הדיאנטיקה של רון האברד, מקדימתה של תנועת הסיינטולוגיה. כל זה אינו מוריד מערכן של יצירותיו ומההנאה שניתן להפיק מהן גם היום.

אחת מהקלאסיקות המשובחות ביותר של הסוגה היא "על אדם" מאת תיאודור סטארג'ן (הוצאת עם עובד). בנראטיב המתמקד בדמויות וביחסי אנוש מציג סטארג'ן קבוצה של נידחים בעלי יכולות על טבעיות שביחד יוצרים "הומו גשטלט" – קבוצה הפועלת כגוף אחד, אורגניזם משותף העולה על האדם הבודד. סטארג'ן היה בעיקר סופר של סיפורים קצרים. לטעמי, הטוב ביותר בין סיפוריו שתורגמו לעברית הוא "פיסול איטי" שנכלל בקובץ זוכי ההוגו (הוצאת לדורי). זהו סיפור העוסק בנושאים בנאלים כאהבה וטכנולוגיה, אך מסופר בסגנון יוצא דופן שהביא לסטארג'ן את פרסי הוגו ונביולה על יצירה זו.

כל סיפוריו הקצרים של סטארג'ן, כולל כאלו שלא פורסמו או נחשבו אבודים, יצאו לאור באנגלית במרוכז ב13 כרכים. כתיבתו הייתה מושפעת יותר מסופרים בזרם המרכזי כמו סינקלייר לואיס וסקוט פיטצג'ראלד מסופרי מד"ב אחרים, ולכן שונה מהמקובל בז'אנר.

למרות שג'יימס בליש כתב כמה רומנים קלאסיים של מדע בדיוני, אף אחד מהם לא יצא לאור בתרגום לעברית. מיצירותיו תורגמו רק כמה ספרים מסדרת הנובליזציות של פרקי סדרת "מסע בין כוכבים", וכן שלושה סיפורים, שניים מהם יוצאים מן הכלל. בסיפור "מתח פנים", המופיע באנתולוגיה הקלאסית "מבחר הסיפורת הבדיונית" (הוצאת עם עובד) מסופר על משלחת אנושית בחלל שמטרתה לגדל בני אדם בכוכבים רחוקים המתאימים לשרידות האדם.

כתוצאה מתקלה הם עומדים למות, אבל לפני כן הם יוצרים גזע אנושי המותאם לכוכב המימי שעליו הם התרסקו. זוהי רק הקדמה לסיפור שבמהלכו מסופר על הסתגלות הגזע החדש לתנאי הכוכב וחתירתו להרחיק מעבר לסביבתו הטבעית. במבוא לסיפור מציין המתרגם והעורך עמנואל לוטם שג'יימס בליש הוא אחד האמנים הגדולים של סיפורי הרפתקאות במד"ב, וזה בולט אף יותר בסיפורו "המאה של מחצית הקיץ" המופיע באנתולוגיה "מדע בדיוני ופנטזיה" בעריכת אדוארד פרמן (הוצאת לדורי). אדם מהמאה העשרים מגיע לעתיד הרחוק כתוצאה מתקלה במשדר שבנה. באותו עתיד האנושות חזרה לתרבות שבטית ומסתמכת על בינה מלאכותית של תרבות שקדמה לה. בני האדם נמצאים במלחמה עם כל מיני העופות שמאז זמננו התקדמו בתבונתם ומאיימים בהכחדת המין האנושי. סיפור מצמרר ומרתק והדגמה טובה של הפוטנציאל הקיים בסוגה.

רוברט שקלי היה אחד מהסופרים המובילים של שנות ה50. יצירותיו התבססו על הומור וסאטירה על המין האנושי, על אווילותו ושיגעונותיו. "העלוקה", אחד מסיפוריו הראשונים, תורגם לעברית עוד באותו עשור במגזין "קוסמוס" ולאחר מכן הופיע שוב ב"פנטסיה 2000". פולש מסתורי מהחלל שחדר לכדור הארץ גורם למהומה גדולה המגיעה עד לראשי הצבא והממשל האמריקאי. העלילה המבדרת מהווה גם הזדמנות למחבר ללעוג למציאות הפוליטית של זמנו – וזאת עדיין בתקופה שהמקרתיזם היה רב עוצמה בארה"ב.

הרומן הראשון שלו, "אלמוות בע"מ" (הוצאת מסדה), מספר על אדם שלאחר פגיעה בתאונת דרכים זוכה לחיים חדשים בעתיד ע"י העברה לגוף אחר. באותו עתיד החיים פחות חשובים בגלל אותה יכולת העברה, וכתוצאה מכך הסכנות הניצבות בפניו יותר גדולות. מותחן עתידני מרתק שזכה לעיבוד קולנועי 40 שנה לאחר כתיבתו.

לסיריל קורנבלות, שמת בגיל צעיר, היה חזון קודר מאוד לגבי המין האנושי. בסיפורו המפורסם ביותר, "תיק שחור קטן", שפורסם בעברית בשתי אנתולוגיות ("מבחר הסיפורת הבדיונית" בהוצאת עם עובד ו"חדירת זמן" בהוצאת מסדה) הוא מציג ירידה מנטאלית של האנושות כתוצאה מרביית יתר. תיק רפואי בעל טכנולוגיה מתקדמת נשלח בטעות אל העבר ומציל את הקריירה של רופא שתוי, אבל גם זה לא מבטיח סוף טוב.

סיריל קורנבלות התפרסם גם בשיתופי הפעולה שלו עם כמה מחברים אחרים. בתחום זה היצירה המפורסמת ביותר שלו היא "סוחרי החלל" שאותו כתב ביחד עם פרדריק פול (הוצאת מסדה). זו יצירה סאטירית המבוססת על נסיונו של פול בתחום הפרסום. בפנינו נפרש עתיד של שלטון חברות הפרסום על התודעה והחיים של צרכניה. גיבור הסיפור הוא נציג של חברה כזאת הפועל למען האינטרסים שלה, אבל התהפוכות שעוברות עליו גורמות לו לשנות את דעתו ולחבור לארגון מחתרת הנאבק במצב הקיים. למרות שתמונת המצב המוצגת בספר היא כמובן הקצנה של המצב הקיים בזמן כתיבתו (תחילת שנות ה50), לא נס ליחה של הסאטירה והביקורת החברתית.

אלפרד בסטר כתב מדע בדיוני באופן לא קבוע. בין כ3 תקופות כתיבה הוא עסק גם בתחומי הרדיו, הקומיקס והטלוויזיה. תחומים אלו תרמו לגיבוש ולשיפור טכניקת הכתיבה שלו. כמה סיפורים קצרים ושני הרומנים הראשונים שלו הם חלק בלתי נפרד מהקלאסיקה של המדע הבדיוני. "האיש המושמד" (הוצאת מסדה) הוא מותחן קצבי ושופע המצאות על רצח במאה ה24. איש עסקים רוצח מתחרה ובלש נשלח לתפוס אותו. כל זאת על רקע של חברה המנוהלת ע"י פסיכיאטרים בעלי תפיסה על חושית (טלקינזיס), בעלת אתיקה משלה ועם מצע פרוידיאני המוביל לטוויסט בסיומו של הסיפור.

"פני מועדות לכוכבים" (שני תרגומים בהוצאות עם עובד וינשוף) הוא רומן שאפתני ועשיר יותר שהפתיח שלו מתבסס על הפתיח של "בין שתי ערים" של צ'ארלס דיקנס, ועלילתו מחדשת את "הרוזן ממונטה כריסטו" של אלכסנדר דיומא. הכח המניע ברומן זה הוא הטלפורטציה. גיבורו שהופקר למוות בחלל מחפש את אלו שגרמו לו עוול במטרה לנקום בהם. בסוף הסיפור יהיה לו מסר לכלל האנושות.

בעברית יצא גם רומן מאוחר של בסטר – "אקסטרו" (הוצאת עם עובד), שיחסו לשני קודמיו הוא כיחס הסנדק 3 לשני קודמיו: חביב בפני עצמו אבל לא מגיע לרמתם. זה אפיין את כלל יצירתו המאוחרת של בסטר, שהוריש את כל כספו למוזג בבר שבו נהג לשתות…

ד"ר פול מירון אנטוני ליינברברגר, מומחה לדרום מזרח אסיה שעסק רבות בענייני מדיניות וריגול וטבע את המונח "לוחמה פסיכולוגית", פרסם תחת שם העט קורדוויינר סמית כמה מהסיפורים המופלאים והמיוחדים ביותר במדע הבדיוני. סיפוריו הטובים והמפורסמים ביותר רוכזו בקובץ "כוכב ושמו שאול" (הוצאת עם עובד). לאחר שואה רדיואקטיבית שעברה על האנושות, מוקמת ישות על המפקחת על צעדיה ונקראת "ההשגחה". סורקי חלל המוחלפים בספינות המושטות ע"י טלפתיה, קרבות טלפתיים בחלל בעזרת חתולים, יצירת אנשים מבעלי חיים המיועדים לשרת את בני האדם המקוריים ומורדים בהם והחזרת האנושות לימיה שטרם האסון הרדיואקטיבי ע"י ההשגחה. כל אלה ועוד מציגים בפנינו עולם שלם השונה מעולמות סטנדרטים של סדרות מדע בדיוני.

הרומן "נורסטריליה" (הוצאת עם עובד) הוא המשך לאחד הסיפורים בקובץ "כוכב ושמו שאול". צעיר המתעשר בעת היותו נידון למוות נוסע לכדור הארץ ומעורר מרד ביחד עם נחותי האדם. מוטיב המשיח המושיע את האנושות אינו מקרי, מכיוון שקורדוויינר סמית התקרב בשנותיו האחרונות לאמונה הנוצרית וההשפעה ניכרת בכתביו. ניתן לומר כיום, 60 שנה לאחר זמנו של סמית, שסופר מיוחד במינו כמוהו לא קם במדע הבדיוני לפני וגם אחרי זמנו.

לפני הסוגה ומחוצה לה

יצירות מדע בדיוני לא נוצרו במגזינים הייעודיים בלבד. יצירות הבוחנות את השפעת המדע והטכנולוגיה על החברה האנושית נכתבו החל מהמהפכה התעשייתית  והמשיכו להיכתב גם במקביל למגזינים שיצרו והגדירו את המדע הבדיוני כז'אנר. שלושה סופרים כאלה עומדים במרכזה של סקירה זו. שלושת השמות המתבקשים: מרי שלי, ז'ול וורן וה. ג'. וולס לא נמצאים כאן מכיוון שלשלי ולוולס אני מתכוון להתייחס בעתיד, ואילו לגבי ז'ול ורן אני מסכים עם קביעתו של קנדל פוסטר קרוסן שכתב במבוא לאנתולוגיה "היה היה בעתיד" שבעריכתו: "ז'ול וורן, סופר הילדות החביב של רבים מאתנו אשר הוחזר עתה לתחיה, מקובל בדרך כלל כראשון שהשתמש בפועל במידה ניכרת במדע בספרות-המדע שלו. עם שהאמת היא שהיה הסופר הראשון שהרחיב שיטתית עובדות מדעיות נודעות כדי לעשות את סיפוריו על העתיד מסתברים יותר, הנה, חוששני, כי מתוך טעמים שברגשנות הגזימו בהשפעתו על הסופרים המודרניים."

אחת מיצירות המד"ב שקדמו להתגבשות הז'אנר במגזיני הפאלפ האמריקאים נכתבה ע"י מלומד מקיימברידג' שתפוקתו הרגילה כללה ספרי לימוד בבלשנות, מחקרים ספרותיים וכתבים תיאולוגים. ב1884 פירסם אדווין אבוט את ספרו Flatland"" שזכה לשני תרגומים בעברית עם שני שמות – "שטוחלנדיה" (הוצאת כתר) ו"מישוריה" (הוצאת בבל).

היצירה היא בעת ובעונה אחת פנטזיה מתמטית מבריקה וסאטירה חריפה על חברת המעמדות הוויקטוריאנית. גיבור הסיפור הוא מרובע שחי בעולם דו ממדי של צורות גיאומטריות המשתייכות למעמד חברתי מסוים על פי מספר הצלעות שלהן. גם מחאה על מעמד האישה לא נפקדת כאן: הנשים הן קוויות לעומת הפועלים והמעמדות הנמוכים שהינם משולשים, הג'נטלמנים שהינם מרובעים או בעלי צלעות גדולים יותר, והמעמד העליון של העיגולים. כשהריבוע מגלה שיש עולם בעל שלושה ממדים (בנוסף לעולמות אחרים – עולם נקודתי, עולם קווי ועולמות בעלי ארבע ממדים ויותר) הוא נתקל באי אמון ומושלך לכלא. יצירה מבריקה שלא זכתה להרבה תשומת לב בשעתה אבל בחלוף העיתים צברה מעמד מתבקש ומוצדק של קלאסיקה. כמה שנים לאחר מכן אימץ מכר צעיר של אבוט בשם הרברט ג'ורג' וולס את נושא הממד הרביעי וגם את הביקורת החברתית ליצירתו הגדולה הראשונה "מכונת הזמן", והשאר היסטוריה.

בתחילת שנות ה30 של המאה הקודמת, כשהמדע הבדיוני רק התחיל את צעדיו, פורסמה מחוץ למסגרתו יצירת מופת ספרותית. "עולם חדש מופלא" מאת אלדוס האקסלי שזכתה לכמה תרגומים ומהדורות בעברית (מהדורות אחרונות בהוצאת זמורה ביתן) מתבסס על ביקורת פוליטית ותרבותית שלפחות בחלקה עדיין רלבנטית לימינו. בסיפור קולח ומרתק מוצג לפנינו עולם שבו ילדים נולדים במבחנות ומסווגים למעמדות חברתיים מרגע לידתם.

אמנות, מחקר היסטורי וספרים אסורים ובני האדם מתומרנים לשמוח בחלקם ע"י סם הסומא. אל העולם הזה מוטל ג'ון הפרא שנולד בהריון "רגיל" לאם שנקלעה לשמורה אינדיאנית. הפרא הוא בעל יצרים בעלי חיות שלא קיימים בעולם שאליו נקלע וציטוטיו משייקספיר מעצימים את האיכות הדרמתית הקיימת בדמותו (גם שם היצירה לקוח מהמחזה "הסערה" של שייקספיר). עימותיו של ג'ון הפרא עם העולם שאליו הגיע יכולים להוביל אך ורק לסוף טרגי.

הביקורת על ההנדוס הכלכלי והחברתי המבוסס על מפעלו של הנרי פורד, האזהרה מפני ההרס התרבותי המושג ע"י סימום ההמונים והקונפליקט בין המצב החברתי הקיים, ההתנגדות האינטלקטואלית כלפיו והשאיפה לחופש אישי, עושים את הרומן לקלאסיקה על זמנית.

לקראת סיום מלחמת העולם השנייה הוטרד אריק בלייר (המוכר יותר בשמו הספרותי ג'ורג' אורוול) מהיחס נטול הביקורת שקיבלה ברית המועצות במדינתו כתוצאה מחלקה בנשיאת הנטל במלחמה נגד גרמניה הנאצית. כתגובה כתב אלגוריה פוליטית על תולדות המהפכה הבולשביקית ("חוות החיות", הוצאת עם עובד) בה חיות משק מתקוממות נגד משטר רודני וחסר צדק של בני האדם ומגרשים אותם אבל לאחר מכן יוצרים בקרבם משטר רודני לא פחות המבוסס על דיכוי, תעמולה והתנכלות למתנגדיו. יחד עם זאת, כמו שאמר בריאן אולדיס על הספר, אין צורך להכיר את מוראות הסטליניזם כדי ליהנות מ"חוות החיות" כשם שאין צורך להיות בקיאים בתככי חצר המלוכה של המלכה אן כדי ליהנות מ"מסעות גוליבר". כל החיות שוות אבל החיות של אורוול שוות יותר.

כמה שנים מאוחר יותר, כאשר הנתק בין ברה"מ למערב הלך והתרחב עד שהוביל למלחמה הקרה, כתב אורוול יצירה שאפתנית יותר שגם היא בהשראת הקומוניזם אבל עוסקת במשטר טוטליטרי באופן נרחב יותר. שם הספר הוא שיכול ספרות של השנה שבה נכתב – 1948 ("1984", הוצאת עם עובד). מתוך חיים אפרוריים ומדכאים שבהם עוקב המשטר אחרי כל צעד של נתיניו מנסה גיבור הסיפור, ששם משפחתו הוא השם האנגלי הגנרי ביותר אבל שמו הפרטי זהה שלא במקרה לשמו של ראש הממשלה הבריטי במלחמת העולם השנייה, להתקומם ולמרוד. העולם הטוטליטרי מומחש היטב בתיאור כל היבט של חיי היום יום ושל דרכי השליטה של המשטר. למרבה המזל לא התממש החזון הקודר של אורוול, אבל היבטים שלו כמו דרכים להפצת מידע שקרי, הסתת הציבור לעוינות כלפי אויבים חיצונים במקום התמקדות בעוולות פנימיות, סימון כבוגדים את מי שלא מתיישרים עם דרכי המשטר, ומעקב טכנולוגי אחר כל אדם –  בהחלט קיימים. "1984" הוא רומן מטריד שכתוב היטב וגם נשאר עדיין תמרור אזהרה.

בין הסוגה למה שמחוצה לה

שני סופרים שהתחילו את דרכם במד"ב הצליחו להגיע גם אל קהל הקוראים הכללי ולהיות פופולריים ומוכרים גם מחוץ לסוגה, עד כדי כך שבסיס צמיחתם נשכח בקרב מי שאינו מחובבי הז'אנר. בתחילת שנות ה50 של המאה הקודמת החלו הוצאות ספרים אמריקאיות להוציא לאור ספרי מדע בדיוני (עד אז הוא פורסם רק במגזינים ובהוצאות קטנות של חובבים). כשהתבקש ריי ברדבורי לתרום רומן, לא היה לו כזה. במקום זאת הוא אסף כמה סיפורים שפירסם לפני כן, הוסיף עליהם סיפורים חדשים ויצר רצף נרטיבי של תולדות ההתיישבות האנושית במאדים. סיפורי "רשימות מן המאדים" (הוצאת עם עובד) מגוונים מאוד בנושאיהם ובגישתם: קורות המשלחות הראשונות לכוכב הלכת, היחס בין בני כדור הארץ לבני המאדים שאת מקומם ירשו, החיים החדשים במאדים, נקמות המבוססות על טינות ישנות מכדור הארץ, החזרה לכדור הארץ לאחר שפרצה בו מלחמה גרעינית, סיפורם של האנשים האחרונים שנשארו במאדים, ההתיישבות המחודשת לאחר חורבן כדור הארץ ואפילו סיפור העוסק בגזענות הדרומית כלפי השחורים.

לאחר כמה שנים כבר היה לו רומן. "פרנהייט 451" (מהדורה ראשונה בהוצאת אודיסאה, מהדורה שנייה בהוצאת כנרת-זמורה ביתן) מספר על חברה שבה נאסר לקרוא ספרים, ושירות כבאים מיועד לשריפת ספרים כאשר הם מתגלים. כבאי המזדהה עם תפקידו נשאב לתוך עולם מחתרתי של שינון ספרים ושימורם. סיפור מותח עם אופציה אופטימית בסיומו. הספר הזה איפשר לברדבורי להתפרנס מכתיבה בלבד ולהגיע לקהל קוראים נרחב יותר מזה של חובבי המדע הבדיוני.

ראוי לציין שלטעמי ריי ברדבורי הוא ריאקציונר. רשימות מן המאדים מתרפק על אמריקה הכפרית של המאה ה19 או שנות ה20 של המאה הקודמת לכל המאוחר. בעולם של "פרנהייט 451" יש מקום לסופרים אבל לא למדענים. למרות זאת, "רשימות מן המאדים" הוא אחד מהקלאסיקות הראשונות של הסוגה ו"פרנהייט 451" הוא דיסטופיה העומדת בשורה אחת יחד עם "עולם חדש מופלא" ו"1984".

קורט וונגוט, שהתחיל את דרכו בסוגת המדע הבדיוני וכמו ברדבורי פרש ממנה לספרות הכללית, עדיין השתמש בחלק מיצירותיו בתמות של מדע בדיוני לצרכים סאטירים ואלגוריים. הציניות שלו ביחס למין האנושי עשתה אותו לקהלת המודרני ולמארק טוויין של המאה ה20. מספריו הטובים יוזכרו "פסנתר נגן" (שלא תורגם לעברית), "עריסת חתול" (הוצאת עם עובד), "גלפאגוס" וגם "אמא לילה" הלא מד"בי (כל שאר ספריו כולל אלו שיסוקרו בהמשך בהוצאת זמורה ביתן) אבל ספריו הטובים ביותר בסוגה הם השניים הבאים: "הסירנות של טיטאן" מספר על תהפוכות שעובר גיבור המתומרן למסעות לחלל ע"י פלייבוי עשיר היוצר דת חדשה על פני כדור הארץ. העלילה הסבוכה והמפותלת מנוצלת לסאטירה על החברה האמריקאית של שנות ה50 ועל הדת והקונפורמיזם.

"בית מטבחיים חמש" עוסק בגורלו של אמריקאי שהיה שבוי במחנה נאצי במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן נחטף ע"י חייזרים וכתוצאה מכך מסוגל לדעת את העתיד. המוטיב הזכור ביותר מהספר הוא התגובה האדישה לכל מקרה מוות  – "ככה זה", כתרגומו של יורם קניוק ל"so it goes".

סופרי פנטסיה

פנטסיה פחות אהובה עליי ממדע בדיוני. יחד עם זאת, שני סופרים הנמנים עם סוגה זו ראויים לציון ולאזכור יצירותיהם. ג'ון רונלד רעואל טולקין כתב לבניו ב1937 סיפור שהתחיל במשפט "בחור באדמה חי ההוביט". זוהי תחילתה של יצירה קלאסית לילדים, "ההוביט" (הוצאת זמורה ביתן),  גדושה הרפתקאות ומאורעות שבה נשלח יצור שלו ותמים לסייע לקבוצת גמדים להחזיר לידיהם את ממלכתם. ספר קסום ומקסים שהיה רק ההתחלה לקריירה הספרותית של הבלשן מאוקספורד. בהמשך להוביט יצר טולקין את הסאגה האפית האולטימטיבית בספרו בעל שלושת החלקים "שר הטבעות" (הוצאת זמורה ביתן). המאבק בין טוב לרע תוך כדי מאבקיהם של הגיבורים בסכנות חיצוניות ובהתלבטויות פנימיות על רקע הארץ התיכונה על עמיה ויצוריה השונים הוא סיפור מורכב, מרתק וקלאסי שלא היה פופולרי בזמן צאתו, אבל לאחר מכן רכש את מעמדו כאחת היצירות הגדולות ביותר של המאה ה20.

לא פחות אפי ומרתק ממנו הוא "הסילמריליון" (הוצאת זמורה ביתן) שאירועיו קודמים לאלו של ההוביט ושר הטבעות, וגם הוא עוסק במאבק החיצוני בין הטוב לרע ובמאבק הפנימי בין החסד והחמלה לבין החמדנות והיוהרה. סגנון כתיבתו הארכאי הרחיק ממנו קוראים פוטנציאלים, אבל גם הוא אחד הספרים הגדולים והמשמעותיים ביותר. טולקין יצר מיתולוגיה משל עצמו, על נופיה, לשונותיה, עמיה ותולדותיה השונות. יצירה כבירה שאותה לא זכה להשלים בימי חייו ושבנו וממשיך דרכו האקדמאית והיצירתית הציג בפני הציבור הרחב לאורך עשרות שנים אחרי מות אביו.

מייקל מורקוק יצר בכמה סדרות פנטזיה רבות-כרכים תפיסת עולם שונה מזו של הפנטזיה הקלאסית בנוסח טולקין. אחדים מספריו יצאו לאור בעברית בהוצאות עם עובד וינשוף. הגיבור המפורסם ביותר שלו הוא אלריק ממלינבון. לבקן המונע על ידי חרבו שיש לה רצון משלה נלחם בעולמות שונים למען הסדר ונגד הכאוס. גם אם גורלו נחרץ לכישלון הוא אינו יכול להימלט מתפקידו להילחם עבור הצד שלו. כמוהו נלחם לצד הסדר מול הכאוס הנסיך קורום ג'יילן אירסיי שכל משפחתו נטבחה והוא איבד עיין ויד. איברים חליפיים שקיבל עוזרים לו להילחם בחמש עשרה עולמות. סיפורו המרתק משתרע על פני שתי טרילוגיות שבהם יחווה מאבק ומלחמה, אהבה ובגידה.

מייקל מורקוק תרם גם למדע הבדיוני ביצירות אחרות ובכהונתו כעורך המגזין הבריטי New Worlds שבתקופתו יצר, קידם ופיתח את הגל החדש שהשפיע רבות גם על המדע הבדיוני האמריקאי.

האסכולה הבריטית

בבריטניה נכתבו יצירות מדע בדיוני במהלך כל המאה ה19 שהיוו את הבסיס לסוגה: החל מפרנקשטיין של מרי שלי ועד לה. ג'. וולס ובני דורו. גם בתקופת התפתחות הסוגה בארה"ב חלה התפתחות מקבילה בבריטניה בגרסאות אנגליות למגזינים האמריקאים ובמגזינים בריטיים מקורים. שלושה סופרים שפעלו במקביל בשתי הארצות יוצגו כאן.

המדע הבדיוני הבריטי של שנות ה50 עסק רבות בשואה אקולוגית ובאסונות הניחתים על המין האנושי, ונציגו המובהק ביותר היה ג'ון וינדהם. ספרו "התהומונים" (הוצאת ספריית מעריב) שבדומה ל"מלחמת העולמות" של ה. ג'. וולס מספר על פלישת חייזרים לכדור הארץ וניצולו לצרכיהם, שונה ממנו בנראטיב המגולל את האסון בהדרגה ובהומור המתבל אותו. הפלישה מתגלית לתושבי כדור הארץ מאוחר מדי וניסיונותיהם לגרש את הפולשים או להשמידם עולים בתחילה בתוהו. הרומן רלבנטי במיוחד לימינו בתיאור המסת הקרחונים והצפת ערי החוף הנגרמים ע"י החייזרים המזכירים את משבר האקלים שאנו שרויים בו.

הספר "ילדי הגולם" (הוצאת סיאל) עוסק בנושא שונה ופחות אופייני למחבר. החברה האנושית המתוארת בו היא כבר לאחר אסון שעבר עליה והווייתה מבוססת על שמרנות דתית ודיכוי אישי של חריגים. גיבור הסיפור, המגלה את כוחותיו הטלפתיים, חווה הרפתקאות רבות במהלך הספר בשיתוף עם דמויות חריגות נוספות על מנת להגיע לחוף מבטחים. העיסוק בחוסר הרצון או האפשרות לשינוי חברתי ותרבותי, יחס האדם לשונה ממנו ובורות וגזענות באופן כללי מבטיחים את הרלבנטיות של הרומן למשך זמן רב.

אם ג'ון וינדהם חזה את משבר האקלים הרי שג'ון כריסטופר (שם העט של סמואל יאוד) חזה את הקורונה. נגיף שמגיע מסין לרחבי העולם מאיים על שרידות המין האנושי, נבלם זמנית באוסטרליה וניו זילנד אבל ממשיך להתפשט ברחבי המערב. זהו הצ'ונג-לי, הווירוס העומד במרכז הרומן "בכלות העשב" (הוצאת מסדה). הצ'ונג-לי לא פוגע בבני אדם ישירות אלא הורס את הצמחייה ובכך מחסל את כל מקורות המזון על פני כדור הארץ. האנושות המהוגנת הופכת לרצחנית כאשר נלחם אדם נגד אדם למען ההישרדות.

ג'ון כריסטופר ידוע גם כמחבר טרילוגיית "התלת רגליים" שיצאה לאור בעברית בכרך אחד (הוצאת עם עובד). הסיפור מושפע מ"מלחמת העולמות" של ה. ג'. וולס אלא שבו החייזרים הצליחו להשתלט על כדור הארץ, לשלוט על בני האדם ע"י כיפה המשתלטת על המוח ולהחזיר אותם לתרבות לא מפותחת בנוסח ימי הביניים. שלושה נערים יוצאים מבתיהם להצטרף למחתרת של אנשים חופשיים החיים בהרים שאליהם החייזרים השליטים לא יכולים להגיע. (בני דורי זוכרים גם את הסדרה שהופקה לפי הספר. למרבה הצער רק שתי העונות הראשונות שלה יצאו לפועל.) סיום הספר נשמע דידקטי ואף על פי כן הוא רלבנטי גם לימינו.

בריאן אולדיס היה אחד מסופרי המד"ב הבריטים המרכזיים החל משנות ה50 שהתנתקו מזרם ספרות האסונות שרווח בארצם ויצרו את היסודות לגל החדש. הוא לא זכה למעמד מרכזי בישראל למרות שכמה מספריו וסיפוריו תורגמו לעברית. ספרו "אל האינסוף" (הוצאת עם עובד) הוא לדעתי אחת מפסגות הז'אנר. סיפור מרתק השייך לתמה של 'ספינת הדורות', מספר על גיבור שנולד בספינה ונודד בין מסדרונותיה עד שיגלה את תולדותיה ויעודה. התרבות שנוצרה לאחר דורות רבים בספינה המציאה דת חדשה והפכה מנוכרת לתרבות האנושית שממנה נוצרה. שאלות של תפיסות תרבותיות משולבות היטב בסיפור הרפתקאות מד"בי מהזן הקלאסי.

הרומן הפחות ידוע "שנים באפלה" (הוצאת רבמכר) מספר על היתקלות האנושות בחייזרים שאת המנטליות שלהם לא ניתן לפענח. הסיפור המתובל בהומור אנגלי משובח מעלה שאלות על יחסה של התרבות המערבית לתרבות שונה משלה (הספר נכתב בזמן מלחמת ויאטנם) ויכול להתפרש כיום גם כיחס האדם לבעלי חיים.

בריאן אולדיס כתב יצירות רבות בסגנונות שונים, מרומן בנראטיב זרם התודעה בנוסח ג'יימס ג'ויס, דרך ספר המשך לפרנקשטיין, ועד לטרילוגיה מקיפה על עולם אחר. בנוסף הוא כתב גם ספר היסטוריה קלאסי על סוגת המדע הבדיוני שבו הוא בוחן את יצירות הסוגה בכלים ספרותיים.

הגל החדש והלאה

החל משנות ה60 התרחבו גישות העיסוק בנושאי מדע בדיוני והשתפרו סגנונות הכתיבה עם כניסתו של זרם הגל החדש שעסק באדם עצמו ולאו דווקא בחברה האנושית בכללותה, ושיפר את סגנונות הכתיבה בז'אנר בהשראת הספרות הכללית. גם לאחר דעיכתו במהלך שנות ה70 היצירות שנכתבו בז'אנר היו יותר משמעותיות בתוכנן ובסגנונן ולא יצגו עוד תפיסות וגישות של מגזינים זולים. כאן יוצגו כמה מהסופרים המרכזיים של התקופה שיצירותיהם הגדולות שדרגו את הסוגה.

אחד מסיפורי המד"ב הטובים והייחודיים ביותר בכל הזמנים הוא "ורד לקוהלת" מאת רוג'ר זילאזני, החותם את "מבחר הסיפורת הבדיונית" (הוצאת עם עובד). הסיפור מתבסס על אלמנטים טריוויאליים של מפגש עם תרבות חייזרית שונה, סיבוך בעיה הנוצרת כתוצאה מכך והתרתה, כתוב בשפה פיוטית וחדשנית לזמנה המבשרת את הגל החדש ומהווה את אחת מפסגותיו.

ברוב יצירותיו עסק זילאזני במיתולוגיות, במיתוסים ובכשפים ולפיכך הן נוטות לכיוון הפנטזיה. מי שמחפש מדע בדיוני טהור ימצא אותו בספרו "שמי יהיה לרבבה" (הוצאת עם עובד). איש מחשבים שמחק את זהותו ויכול ליטול לעצמו זהויות בדויות משמש כבלש החוקר ופותר תעלומות עתידיות. שימוש בנשק גרעיני ליצירת איים מלאכותיים, מוטאנטית המתקשרת עם דולפינים ורובוט מחקר חללי החורג ממשימתו הם הבסיס לשלושה סיפורים מרתקים. ספר שראוי למעמד של קלאסיקה שלא זכה לה.

סגנונו של סמואל דילייני הוא ייחודי אפילו לגבי זרם הגל החדש. בשנות ה20 המוקדמות והאמצעיות שלו הוא הגיע לשיאי כתיבה וחדשנות שאף סופר מד"ב אחר לא התקרב אליהם. שניים משלושת הרומנים החשובים שפירסם בין אמצע לסוף שנות ה60 תורגמו לעברית. "בבל 17" (הוצאת זמורה ביתן) מתבסס על קונספט מיושן (בתפישה של היום) ששפה שונה כרוכה בדרך חשיבה שונה. אבל הוא עדיין קריא ומרתק. גיבורתו ריידרה וונג היא דמות יוצאת מן הכלל של משוררת ומפענחת שפות היוצאת למסע פיענוח שפה של פולשים התוקפים באמצעותה את עולמות הברית. כדי למצוא את הפתרון היא תיאלץ לסכן את עצמה ולשנות את תפיסת עולמה.

גם הרומן "נובה" (הוצאת זמורה ביתן) הוא בבסיסו אופרת חלל עם גיבור ראשי שחור, דבר שאינו אופייני לתקופה, כמו אישה גיבורה. בדומה לקפטן אחאב מ"מובי דיק" הוא אובססיבי בהגשמת מטרתו – השגת חומר אנרגטי מהשמש, לפני יריביו. פוליטיקה בין חללית, שאלות של גורל המוצג בקלפי טארוט והצגת שני הפנים של האמנות עם שני גיבורים המייצגים את הצד האפולוני והדיונוסי שלה הם רק חלק מהרבדים הרבים של ספר לא עבה אבל עשיר מאוד.

לאחר כמה שנים של שתיקה שבאו בעקבות פרסום נובה חזר סמואל דילייני לפרסם עוד יצירות מד"ב, אבל ספריו משנות ה70 ואילך קשים יותר לקריאה ואינם מעוררים את אותה ההתלהבות כמו ספריו משנות ה60, רומנים שלא נס ליחם ותמיד נעים לחזור אליהם.

פיליפ ק. דיק הוא ללא ספק הסופר הייחודי ביותר של זרם הגל החדש. בזכות עיסוקו בתפיסות מציאות ובהשפעות סמים  הוא פופולרי כיום יותר מאשר בעבר. לא מעט ספרים טובים שלו תורגמו לעברית. השניים הקלאסיים ביותר יצאו לאור פעמיים בשתי תקופות שונות. "האיש במצודה הרמה" (תרגום ראשון בהוצאת מסדה, תרגום שני בהוצאת עם עובד) עוסק בגורלם של כמה אנשים בארה"ב שהפסידה במלחמת העולם השנייה ומחולקת בין אזורי כיבוש גרמני ויפני ואזור חייץ בתווך. הבדלי השקפות בין יפנים לאמריקאים, תככים גרמניים, ספר מתווה גורלות סיני ותפיסת מציאויות אלטרנטיביות המתגלמת בין השאר בספר מצונזר אך פופולרי יוצרים רומן חזק ומרתק שגם זכה בהוגו.

"האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" (שתי מהדורות בהוצאת כתר) מציג עתיד שבו רק האנשים שלא יכולים להרשות לעצמם להגר לכוכבים אחרים נשארו על כדור הארץ. מרדף אחרי אנדרואידים המסתננים לכדור הארץ במסווה של בני אדם מעלה שאלות פילוסופיות על הגדרת החיים. הספר שונה מעיבודו הקולנועי המפורסם, "בלייד ראנר", עשיר ועמוק ממנו בתפיסתו ההגותית ואמין יותר באפיון גיבורו הראשי ריק דקרד והדמויות האחרות המופיעות בו.

בעברית יצאו גם שני ספרים שהם מחוות לפיליפ ק. דיק וליצירתו. "מכונת החלומות" מאת אורסולה לה-גווין (הוצאת כתר) מספר על אדם שחלומותיו מתגשמים ומאיימים על שלמות העולם, על הפסיכיאטר שמטפל בו ועל האישה שהוא אוהב. "פיליפ ק. דיק מת, כמה נורא" (הוצאת זמורה ביתן) מאת מייקל בישופ מתרחש בעולם שבו ריצ'ארד ניקסון הקים שלטון יחיד בארה"ב הסובלת כתוצאה מכך מדיקטטורה ושמרנות. מוכר בחנות לבעלי חיים נרדף ע"י המשטר בגלל אחזקת הספרים הלא חוקיים של דיק. העולמות המסויטים של דיק זוכים למחווה יפה וראויה בשני רומנים מרתקים אלה.

אורסולה לה-גווין עצמה היא ללא ספק החשובה והמשמעותית ביותר בהקשר לגל החדש ומעבר לו. כתיבתה, שעסקה בענייני חברה ותרבות והתבססה לא מעט על אנתרופולוגיה, מקצוע שבו עסק אביה, הביאה את הסוגה לשיאים חדשים של איכות כתיבה ושל עיסוק בנושאים שהמדע הבדיוני שלפני הגל החדש לא עסק בהם. שני ספריה החשובים ביותר תורגמו פעמיים לעברית. "מעבר לעלטה" (הוצאת עם עובד, יצא לאחר מכן כ"צד שמאל של החושך" בהוצאת ינשוף) מספר על נציג בכוכב לכת המנסה לצרף את תושביו לארגון כלל-יקומי. תושבי אותו עולם הינם א-מגדריים, כלומר יכולים להיות גברים או נשים בהתאם למצב המיני בו הם נמצאים. בעלילה מרתקת בעלת תהפוכות פוליטיות עוסקת לה-גווין בנושאי מגדר, לשון ותקשורת, אנתרופולוגיה, נאמנות ובגידה ועוד.

"המנושל" (הוצאת כתר, תורגם בפעם השנייה בשם "בידיים ריקות" בהוצאת מובי דיק) המבוסס על המלחמה הקרה של תקופת כתיבתו, מספר על גולה מכוכב לכת אנרכיסטי לכוכב לכת קפיטליסטי. הדברים שהוא חווה בשני העולמות מביאים אותו למרוד בהם. בכוכב הולדתו האידיאולוגיה האנרכיסטית השלטת מהווה כלי להאדרת המשטר ולדיכוי חירות הפרט ואילו בכוכב שהוא גולה אליו שולט אי השוויון החברתי והכלכלי היוצר דיכוי מסוג שונה מזה שבכוכב הולדתו ועם זאת, דיכוי. למותר לציין שהשאלות והנושאים שהועלו בשני הרומנים, שזכו בפרסי הוגו ונביולה, לא התיישנו מאז כתיבתם והם אקטואליים לא פחות מבעבר.

אורסולה לה-גווין הצטיינה גם ביצירות הקצרות מרומן. סיפורה זוכה ההוגו "מי עוזב את אומלס" – עיר האושר, מספר על עולם אידיאלי שבו פטורים התושבים מדאגות וחיים חיי אושר מוחלט. הפגם בעולם מושלם זה הוא שהאושר מבוסס על סבלו של ילד שבלעדיו לא יתקיים האושר. התושבים הנחשפים לסבל זה בבגרותם מחליטים האם ישלימו עם המצב או יעזבו את עולמם. משל נפלא על המחיר הנדרש תמורת חיי נוחות ורווחה ומי שחושב שהסיפור אינו רלבנטי למצב של ישראל והפלסטינים – שיחשוב שוב.

הנובלה "העולם כיער" שפורסמה במקור באנתולוגיית ההמשך ל"חזיונות מסוכנים" שבעריכת הרלאן אליסון וגם זכתה בהוגו, מזכירה בקווי עלילתה את הסרט המאוחר יותר "אווטאר" (שכנראה הושפע ממנה) אבל טובה ממנו בהרבה. העלילה מבוססת על מלחמת וייטנאם שעדיין לא הסתיימה בזמן כתיבת הסיפור ומספרת על התנכלותם של קולוניאליסטים מכדור הארץ לכוכב לכת בעל מסורות תרבותיות ייחודיות, המביאה למרד ולהתנגשות בין השליטים לתושבים. למרות ניצחונם של המורדים, השפעתם השלילית של בני כדור הארץ באה לידי ביטוי בכך שלימדה גם אותם להרוג. היצירה תורגמה פעמיים לעברית – בכרך זוכי ההוגו (הוצאת לדורי) ובכרך נפרד המכיל את הנובלה ואינו הרחבה לרומן (הוצאת זמורה ביתן).

אחת מיצירות המופת של הז'אנר משנות ה70 היא "מלחמה לנצח" מאת ג'ו הולדמן (הוצאת עם עובד). הרומן המושפע מחוויותיו של המחבר כלוחם במלחמת וייטנאם. הוא מספר על מלחמה המשתרעת על פני מאות שנים בחייזרים, מלחמה המתגלה לאחר זמן כחסרת הצדקה ותוחלת. בנוסף מתאר הרומן את השתנות הנורמות החברתיות והתרבותיות במהלך אותן מאות. ספק אם קיימת עוד יצירה המושפעת גם מרוברט היינלין וגם מאלדוס האקסלי. ספרו של הולדמן "שלום לנצח" (הוצאת עם עובד) עוסק באותו נושא אך פחות טוב, לדעתי.

ספר אחר שלו שפורסם בעברית הוא "מכונת הזמן המקרית" (הוצאת יניב), סיפור מהנה ומרתק של מסע בזמן עם ראייה פסימית על תולדות האנושות – חזרה לשלטון דתי בנוסח ימי הביניים ו/או התנוונות הנובעת מדחיקת האנושות ע"י המכונות. הספר הוא ווארייציה ראויה על "מכונת הזמן" של ה.ג'. וולס ברוח ימינו.

פרדריק פול (שמלבד היותו סופר היה גם סוכן ספרותי ועורך חשוב של מגזינים ואנתולוגיות) הצטיין בשנות ה50 וה60 ברומנים שכתב בשיתוף פעולה עם אחרים ובסיפורים קצרים. הרומנים שכתב לבדו היו פחות טובים. בשנות ה70 זה השתנה. היצירה שסימלה את המפנה היא הנובלה "הזהב בקצה קשת-הכוכב" שהופיעה באחת משתי אנתולוגיות "מבחר השנה" של דונלד וולהיים שפורסמו בעברית (מהדורה ראשונה בהוצאת אלישר, מהדורה שנייה בהוצאת אסטרולוג). על משלחת לאלפא-קנטאורי מוטל ליישב כוכב באותה גלקסיה. בהמשך מתגלה שמטרת משימתה היא אחרת והתוצאות שלה בלתי צפויות ומהפכניות. זהו אחד הסיפורים המקוריים, החדשניים בדרך כתיבתם והמצוינים ביותר במדע הבדיוני.

בהמשך אותו עשור פרסם פרד פול את יצירתו הטובה ביותר, "שער" (הוצאת עם עובד), שהפכה לאחר מכן לסדרת ספרים שלמה. האנושות מגלה שרידים של תרבות חייזרים מתקדמת הנקראת היצ'י שהתקיימה עוד לפני התרבות האנושית בכדור הארץ. המחקר של תרבותם שנעשה בספינות שהשאירו אינו בטוח ומביא לקורבנות רבים. גיבור הסיפור, שהגיע להישג חשוב, מטופל ע"י רובוט פסיכולוג בקטעים המהווים את ההפוגה הקומית של הספר. ללא ספק אחד משיאי ההישגים של המדע הבדיוני.

פרדריק פול, שהאריך ימים, היה גם בעל בלוג ייחודי שבו העלה זיכרונות מכל שנות פעילותיו בז'אנר, החל מימיו כחובב צעיר בחבורת העתידנים שבה היו חברים סופרים ועורכים מפורסמים לעתיד.

---

זהו כמובן רק מדגם חלקי מהסופרים הידועים והאהובים של המדע הבדיוני. כוונתי היא שפוסטים על סופרים נוספים יובילו לסקירה נוספת שתפורסם בהמשך. בינתיים ניתן להיזכר בסופרים שנסקרו כאן ולהתענג שוב על יצירותיהם האל-זמניות.