כל היקום נגדנו: מלחמות נגד חייזרים בקולנוע ובספרות

אורן נהרי                                 1.1.2021

על המלחמות בין אנשים לחייזרים בספרי וסרטי המדע הבדיוני, ובעיקר על הקונפליקטים בין בני האדם עצמם – אלה שנשארו בכדור הארץ ואלה שייצאו ליישב את החלל. מתי ואיך נעמוד מול המצבים האלה במציאות?

אורן נהרי הוא הוא עיתונאי, עורך ומגיש תוכניות בטלוויזיה וברדיו, כיום עורך חדשות החוץ ופרשן בכיר של וואלה! NEWS. הוא מוזמן כפרשן מומחה לערוצי תקשורת שונים, וכן לאוניברסיטאות ומכוני מחקר בישראל ובעולם. כתב וערך מספר ספרי עיון שהיו לרבי מכר.

הרשומה שלפניכם היא חלק ראשון של מאמר שפורסם ב-7.12.20 בכתב העת "ליברל".

---

ההצהרה, לפני כחודש, הייתה דרמטית וקיבלה כותרות: אִילון מאסק, אחד היזמים המפורסמים בעולם, מייסד חברת המכוניות החשמליות טסלה, וחשוב יותר לצורך מאמר זה, גם מייסדה של חברת ספייס אקס, הודיע שהמושבה האנושית העתידית על כוכב מאדים לא תציית לחוקי כדור הארץ. מאדים יהיה פלנטה חופשית, שתישלט בידי חוקיה שלה. ההודעה הזו נמצאת בתנאים של חברת סטארלינק, חברה בת של ספייס אקס, המתכננת לבנות עשרות אלפי לוויינים שיהוו בסיס למערכת תקשורת חדשה. שלא תהיינה אי־הבנות – חברת ספייס אקס ממשיכה לשמור על חוקי כדור הארץ כאן וגם בירח – אבל לא מעבר לכך. וכשסטארלינק תקים מערך לוויינים המקיף את הכוכב האדום, כשתקים עיר חלל המרחפת מעל מאדים, ובכן, התושבים שם לא יהיו מחויבים עוד לחוקי כדור הארץ.

אז יהיה כאוס? כל דאלים גבר? לא, מבהירה סטארלינק. עקרונות הממשל יהיו עקרונות ממשל עצמי, שיעצבו המתיישבים תוך אמון וכבוד הדדי. איך זה יתבצע בדיוק? האם למשל המתיישבים הראשונים ינסחו חוקה והאחרים שיצטרפו ייאלצו לקבל את חוקיהם וכלליהם? מה תהיה צורת השלטון? ובכן, ימים יגידו, כמאמר הקלישאה העיתונאית העתיקה.

אני רואה בעיני רוחי, ולמען האמת גם מבין, את חיוך הלגלוג – נו באמת, את מי מעניין הדיון הזה? תיאורטי יותר ממנו הרי אין.

אולי. אבל מאסק בונה את סטארשיפ – שמה הלא מאוד מקורי של ספינת החלל, מתוך כוונה מוצהרת להתחיל מסעות למאדים כבר ב־2024, ולהביא לשם מיליון מתיישבים בתוך שנה. תיאורטית: שלוש טיסות ביום, 100 איש בכל טיסה. ציוויליזציה חדשה. ורחוקה. ונזכיר שמכל החולמים בעולם היום, כל היזמים ואנשי החזון, מאסק הוא הרלוונטי ביותר לנושא הזה: מייסד פייפאל, משקיע ובעלים של מספר חברות המשלבות טכנולוגיה חדשנית, הון ויזמות, אדם שבמהלך מגפת הקורונה הצליח להעצים את הונו פי חמישה – וכעת שווה יותר מ־100 מיליארד דולר. האדם השלישי בעושרו בעולם, כל זאת בטרם מלאו לו 50.

לא רע.

ועדיין – מדוע בעצם סעיף במסמך משפטי של חברה, שמדבר על עניין תיאורטי לחלוטין בשלב זה וגם בעתיד הנראה לעין, מקבל תשומת לב רבה כל כך?

כי זו הפעם הראשונה, מחוץ לספרי המדע הבדיוני, שאנו מתחילים לחשוב ברצינות על יציאה אל הכוכבים כעל פרויקט שיקרה. ומתחילים לחשוב על אותם הדברים שחובבי המדע הבדיוני חושבים עליהם מאז החלו הספרים בז'אנר. מאז התחלנו להשקיף בערגה – גם בפחד – אל המאדים, ולשאול את עצמנו: איך בעצם ייראה העתיד הזה?

דוגמה קטנה. הסדרה 'הרחק' עם הילרי סוונק (כן, כן, גם עם מארק איווניר) ובה תיאור קורותיו של צוות היוצא אל המאדים. משלחת רב־לאומית, במשימה שתמתח את יכולותיהם. בין השאר הם מדברים עם משפחותיהם כאן, בכדור הארץ, או בירח, הבסיס הקדמי. והשיחות קולחות, וזורמות, ומלאות משמעות. עניין אחד קטן – הן לא תהיינה. כי יש פערי זמנים. מה לעשות. עניין של פיזיקה. משפט שתאמר מפקדת המשימה לבעלה, למשל, יישמע על ידו אחרי 16 דקות. ואז הוא עונה. והיא תשמע את דבריו אחרי עוד 16 דקות. לא בדיוק שטף של שיחה. אז בסדרה הם מדברים ביניהם ממש כמו שאנו מדברים כאן, בעולמנו. אבל לא זה מה שיקרה בעתיד. כמה מאיתנו ישתתפו בשיחה שבה בין משפט למשפט שייאמרו יהיו 32 דקות?

ואם נחשוב קדימה עוד טיפה ולא נרחיק עד מאדים, עד הירח מספיק: בעוד כמה דורות, לא רבים, מי שנולד על הירח לא יוכל למעשה לחיות על פני כדור הארץ. כוח המשיכה יהרוג אותו. פיזית. בואו נוסיף לכאן קצת את האבולוציה וההישרדות המתאימים ביותר מבית מדרשו של דרווין, ואם אתם במצב רוח ממש מד"בי – או שילוב של אימה ומד"ב – אז גם את עקרונות התורשה שגילה לנו הנזיר הצ'כי מנדל, והמשמעות די ברורה – המין האנושי, אפילו כאן במערכת השמש שלנו, יחיה באיים. זו לא תהיה אימפריה אחת שתישלט, נניח, מוושינגטון (או סביר לא פחות, מבייג'ינג). יהיו בני אדם ההולכים ומתרחקים זה מזה באופן החשיבה, בגיאוגרפיה המקיפה אותם, בהיסטוריה שלהם, ולימים, כמובן, גם בגופם. ומהרגע שבו לא יוכלו יותר להעמיד יחד צאצאים – אותם בני אדם מכדור הארץ ונניח בני האדם ממאדים, כבר לא יוגדרו כבני אותו מין. הם יהיו קרובים, הולכים ומתרחקים – הסוס והחמור אם תרצו, או הבונובו והגורילה. כמה מחויבים יהיו זה לזה? כמה ישתפו פעולה? במלחמה, נניח, נגד גורם שלישי?

הנושא התדיר ביותר, הקלישאתי ביותר בספרי, סרטי וסדרות המדע הבדיוני, הוא מפגש בין בני אדם לחייזרים. הוא יכול להיות היצור החייזרי הקשיש שננטש בידי בני עמו ומוצא מקלט בקרב משפחה כל־אמריקאית, שילדיה מסתירים אותו מפני השלטונות. בני מאדים הפולשים לכדור הארץ. בני אדם הנלחמים נגד חייזרים – חרקים מעוררי אימה המצליחים לשלוט במחשבותינו. חרקים מעוררי אימה ותבוניים המאיימים לחסל אותנו, ותקוות האנושות היא נער אחד שהוא גאון במשחקי מלחמה, מה לא.

לעיתים אנו נלחמים בהם, לעיתים אנו חיים איתם בשלום קר או חם. סדרות 'מסע בין כוכבים' הן דוגמה טובה לאופטימיות ששררה פעם – של רצון טוב שיביא לכך שניפגש עם בני הכוכבים, אמנם לא עם כולם נסתדר, עם חלקם נתכתש, אבל בסופו של דבר אנחנו בעלי כוונות כל כך טהורות שברור שהסוף יהיה טוב. וכמובן – כל בני האדם על סיפונה של ספינת צי הכוכבים אנטרפרייז מייצגים נאמנה את הטוב שבאדם (ובוולקני למחצה), ועובדים בהרמוניה תחת פיקודו של הקפטן, שהלוואי ולכולם היה מפקד כזה.

גם בספרים של לארי ניבן על היקום המוכר, ב'מלחמה לנצח' של ג'ו הולדמן, וב'המשחק של אנדר' מאת אורסון סקוט קארד, ישנם בני האדם והחייזרים. ובני האדם הם ישות פוליטית אחת. לעיתים אנו רואים כיצד האיום החיצוני מכריח אותנו להתאחד – בסרט 'היום השלישי', למשל, שלא מיותר להזכיר ששמו המקורי באנגלית הוא 'יום העצמאות' (והכוונה כמובן ל־4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי). המין האנושי מתאחד בסרטים האלה, ובדרך כלל משמעות הדבר היא שכולם הופכים אמריקאים, ותפקיד שאר העמים הוא להריע כשאותם אמריקאים מסירים את האיום מעל האנושות. טוב, הסרטים האלה נוצרים בהוליווד, למה ציפיתם.

ומכיוון שזו ההתניה של סדרות טלוויזיה רבות כל כך (מזכיר לכם שסדרת 'מסע בין כוכבים' לבדה הולידה סדרות בנות שיכולות למלא את שביל החלב), של ספרים רבים כל כך – כדור הארץ נגד הפולשים, פדרציית המין האנושי נגד חייזרים, אימפריות האדם הטרנס־גלקטיות; 'המוסד' של אייזק אסימוב, אפילו הקיסרות של 'חולית' – אז די ברורה התמיהה, אפילו הזעם במחשבה שהמאדימאים העתידיים לא ינהגו לפי חוקי כדור הארץ.

אבל במחשבה שנייה – למה, בעצם? מה בדיוק בתולדות האנושות נותן לנו להבין שאם יגיעו חייזרים כולנו נתאחד נגדם? בואו נניח לרגע שמחר מופיעות מעלינו ספינות חלל. האם באותו רגע יניחו את נשקם אנשי דאעש, רוסיה תעמיד את כוחותיה תחת ארה"ב, ביהודה ושומרון יתאחדו מתנחלים ופלסטינים, בהודו מוסלמים והינדים יעמדו כתף אל כתף? הרבה יותר סביר שבארה"ב, זו שאמורה להוביל את המאבק האנושי בכל הסרטים, יקומו כתות יום הדין ויסבירו שהנה הגיעה העת לחזון יוחנן.

למאמר המלא באתר כתב העת "ליברל".