גיא חסון                                            3.1.2021

האם מכתב (אמיתי לגמרי, כמובן)  לעורך "פנטסיה 2100" יכול להיחשב לסיפור מד"ב? כן, לאור ארועים יוצאי דופן להתרחשו לאחרונה, ואם הכותב הוא גיא חסון!

גיא הוא סופר וקולנוען, שכותב באנגלית ומתורגם לעברית ולשפות אחרות. סיפורו "כוחו של הכלום" פורסם באתר זה ב-18.12.2020. שניים מסיפוריו זכו בפרס גפן בקטגוריית "הסיפור הקצר הטוב ביותר של השנה". גיא כתב וביים סרט מד"ב בעברית בשם "לב של אבן" ואת סדרת האינטרנט באנגלית "The Indestructibles". בימים אלה הוא עובד על סדרת ספרי פנטסיה המבוססת על סדרת הספרים הגרפיים שלו, "אבודה בחלומות". הוא גם מפרסם פודקאסט יומי בשם "The Squashbuckler Diaries".


אהרון האופטמן שלום,

אני יודע שהבטחתי לך סיפור מדע בדיוני מקורי קצר בהמשך בנוסף לסיפור הפנטזיה הפנטסיה שפירסמת באתר ב-18/12/20, אבל אני פשוט לא יכול לשלוח לך אותו. אני יודע שאמרתי לך את אותו הדבר כשביקשת ממני סיפור מקורי לגליון ה-45 של פנטזיה פנטסיה 2000 לפני כמה שנים, אבל הפעם זה באמת.

כבר אז הצטערתי שסיפור שלי לא יכול יוכל להתפרסם במגזין שגדלתי עליו, אז אני מניח שלא תתקשה לתאר כמה זה מצער אותי שגם הפעם אני לא אוכל. אבל… האמת, אולי אתה יכול לעזור לי עם זה בתור אדם שהמומחיות שלו זה היא עתידנות.

בטח בוודאי שמעת על הקפיצות האדירות בבינה מלאכותית, עד כדי כך שיש תוכנה שכתבה כמו ניל גיימן וטרי פראצ'ט (בעיניי עוד לא ממש, אבל מפחיד כמה זה רק עניין של זמן). ובטח ובוודאי שמעת גם על הפריצה המסתורית למיילים של כמה מהסופרים הבכירים בארה"ב ולכמה סופרים לא ידועים שעובדים על הספר הראשון שלהם. מישהו הזדהה בתור העורך העורכים שלהם וניסה לגרום לסופרים לשלוח לו/לה את הטיוטות האחרונות של הספרים החדשים.

חבר שלי, מו"ל בארה"ב, אומר שהיו לא מעט עובדות שלא פורסמו. למשל, ב-FBI חושדים שלא מדובר בשוק שחור, משום שאז לא היו מנסים לגנוב ספרים של סופרים לא ידועים. דווקא בגלל שלא נראה מניע ברור, הם חושדים שמדובר במשהו לגמרי אחר אחר לגמרי: שתוכנות הבינה המלאכותית "גונבות" מידע מסופרים כדי לשפר את יכולת הכתיבה של התוכנות.

אני חושב שזה מה שקרה לי. לפני כמה ימים קיבלתי ממך מייל ששואל מה קורה עם הסיפור. שלחתי לך את הגירסה שעבדתי עליה – שהיא הגירסה הסופית של הסיפור, אבל באנגלית. (כרגיל, אני כותב קודם כל באנגלית ואח"כ מתרגם לעברית). מיד לאחר מכן ראיתי שהקובץ נעלם מהמחשב שלי וכשדיברתי איתך – די בלחץ, אני מודה – אמרת שלא אתה שלחת לי את המייל ושלא קיבלת ממני את העותק!

אז אני חושב שזה מה שקרה.

ולא משנה מה, אני לא יכול לשחזר את הסיפור. הניסוח חייב להיות מדויק. כל פיסקה וכל משפט הגיעו מהשראה טהורה ושפוט ופשוט אי אפשר לשחזר אותה.

והסיפור היה כל כך טוב!

זה היה בעתיד הלא רחוק. אבא, שרצה עזרה בלגדל נכון את הילד שלו, קנה תוכנה שמשתילים למוח, מעין plug in (איך אומרים plug in בעברית?), שמנתח את ההתנהגות של הילד וממליץ על תגובה אידיאלית. כתבתי משהו דומה בקומיקס Wynter, שם קראתי לתוכנה iParent: הנה:

אבל הפעם זה לא היה כמו בקומיקס.

הילד היה גיק (שם הסיפור הוא 'הגיק') .הילד היה מתקן את האבא כל הזמן, מעמיד אותו על טעויות עובדתיות, מתעקש על עובדות, ובכלל מתקן את כל העולם. זה הילד. מתקן, מתקן, מתקן, מתקן, מתקן, מתקן, מתקן, מתקן, ולא מסוגל לעצור את עצמו לא משנה כמה האבא העיר לו. אני כזה. חלק מהקוראים שלי כאלה. אתה יודע, אנחנו מוקפים בכאלה. רק הפעם, התוכנה אומרת לאבא שכשהילד מתנהג ככה מה שהוא באמת רוצה זה תשומת לב, שייראו אותו.

האבא, במקום להקשיב לתוכנה, חוזר לחנות ומתעמת עם המוכר. הוא אומר למוכר שהתוכנה טועה, משום שגם הוא, האבא, כזה. ותוך כדי השיחה גם האבא מתקן, מתקן,  מתקן, מתקן, מתקן, מתקן את המוכר. רק שהמוכר טועה בכוונה כדי להציב מראה מול האבא. בסוף הסיפור המוכר מצליח להביא את האבא לתובנה שמה שגם הוא (האבא) רוצה זה תשומת לב מההורים שלו.

זה היה רגע כזה יפה של תובנה, אבל הוא נעלם. הוא היה כל כך מדויק שאני לא אוכל לשחזר אותו.

כן, אני יודע שכשהסיפור היה מתפרסם המון קוראים היו כועסים, מתרגזים, לא מוכנים לקרוא יותר סיפורים שלי, ואולי גם מוציאים את חלק מהכעס שלהם עליך. אבל הייתי עומד בזה בשמחה, ואני מקווה שגם אתה, כי חשבתי ואני עדיין חושב שיהיו קוראים שיקבלו מזה תובנה על עצמם והחיים שלהם ישתפרו מזה כתוצאה מכך.

אבל הסיפור נגנב. ואני לא יכול לשחזר. ואני לא יכול לכתוב אותו מחדש. הוא כבר היה מהודק. ואני מצטער שעוד פעם אני לא אוכל להתפרסם במגזין.

וגרוע מאובדן הסיפור, אני חושב שההאקרים השאירו לי וירוס במחשב שלא מאפשר לי לכתוב. אני חושב שהם גונבים כל שורה שאני כותב. אני לא מומחה לזיהוי וירוסים, אבל המחשב התחיל לתקן משפטים שאני כותב תוך כדי כתיבה. והמחשב לא מאפשר לי לבטל את התיקונים!

תראה. אני אדגים לך:

כל מה שהמחשב עושה זה מקתן מתקן מקתן מתקן מקתן מתקן מקתן מתקן מקתן מתקן מקתן מתקן… אופס!

אופס. אוי, שיט! שיט שיט שיט!

אהרון, יכול להיות ש…? אני לא אכתוב במפורש מחשש ש… אבל אני יודע שהבנת.

אתה חושב שאני צודק? יכול להיות?

מה עושים? נותנים תשומת לב? מה עושים?!

גיא

תגובות

6 תגובות

  • שמעון רוזנברג
    On ינואר 3, 2021 7:00 pm 0Likes

    שנון. מצחיק. חכם. למעשה מהתיקון הראשון בשורה הראשונה שבסיפור מתחיל לעלות חשד לאן הסופר מבקש להוליך. והוא עושה זאת נ ה ד ר. רק להזכיר שאכן המחשב (בעיקר וזה שבטלפון הסלולרי) הוא נודניק שמציע לי תיקונים גם אם איני רוצה.

  • עמי
    On ינואר 4, 2021 10:43 am 0Likes

    ענק!! וזה קרה גם לי..

  • עידו
    On ינואר 4, 2021 12:14 pm 0Likes

    אני לא מבין מדוע הבעיות שמתגלעות בין הסופר והעורך שלו הן עניינם של קוראי האתר.

  • aharonh
    On ינואר 4, 2021 12:38 pm 0Likes

    אני מקווה שאתה מתלוצץ. שהרי קשה להאמין שממש פספסת את הפואנטה…

  • ברי אלצופין
    On פברואר 12, 2021 7:11 pm 0Likes

    הסירופ הזה פשוט מרקיב. סליחה:
    הסיפור הזה פשוט מבריק.

  • גיא
    On מרץ 24, 2021 10:09 am 0Likes

    איזה רעיון מעולה!

השאר תגובה

דילוג לתוכן