אפשרויות בלתי אפשריות?

אריה מור-וורם                                                             28.10.2022

אריה מור-וורם התמחה בניסויי חשיבה במדע, והוא מרצה על פילוסופיה של המדע ועל חינוך, ובעיקר על  "חשיבה יצירתית כבבואה של חשיבה ביקורתית". ספרו "רציונליות וקידמה במדע" פורסם במסגרת סידרת "האוניברסיטה המשודרת". הסיפור המשעשע (או לא?) שלפניכם נכתב מייד אחרי שאריה נכח בהרצאתו של החתום-מטה בפסטיבל אייקון האחרון, שכותרתה הייתה "אפשרויות בלתי אפשריות". לדבריו, זהו "סיפור הוקרה אפשרי לחבר", ולצורך העניין אריה מציג את עצמו כ"ד"ר וורם, המכון להמרת פליטי ריאליטי לחובבי מד"ב." מי אני שאתווכח…

אהרון האופטמן, עורך האתר

---

יש לי דז'ה וו – האם לא שמעתי כבר הרצאה זו? נו, אבל זה אהרון בכנס אייקון וחייב להיות מעניין. השנה היא 2032, וצריך להפנים שעם כל השכלולים הטכנולוגיים, המארגנים מקפידים על חוסר הבנה בהפעלת מזגנים ובתשלום למרצים.

איחרתי להרצאה בגלל ששוב, כרגיל, מעברו של הקיסר יאיר ברחובות הכרך מחייב עצירת התנועה בכל מסלול שיבחר. יאיר הוכתר בשבוע שעבר בבית המקדש השלישי שסוף סוף הושלמה בנייתו, ויש שמועות שעכשיו יהיו תקציבים גם לרכבת לאילת. את הדרך לאייקון מוצאים בקלות – השריפות בטוני וספה ובדוכני אוכל נוספים המגישים בשר שאינו כשר מובילות את המבקר הפוטנציאלי בקלות.

בתחילת ההרצאה המם אותנו אהרון בסטייתו מהתקן המחייב. לא זו בלבד שלא חבש כיפה מצויצת לראשו, אלא הוא אפילו לא פתח בברכה לאחשדרפנים בן אוליאל ויגאל עמיר אשר חירפו נפשם למענינו. לעומת הברכה הנדרשת, ציין אהרון כי לעיתים קרובות היו מדענים אשר טענו לאי היתכנות של המצאות, והנה הוא עצמו שיפץ את גופו באמצעות הביולוגיה הסינתטית ונראה היום צעיר בהרבה מאשר עשור קודם. בהמשך, אהרון העלה זיכרונות מהימים שלילדים לא היה דרקון בייתי הנושף אש כשהנער זקוק לצינגלה, והם ממש השתמשו במציתים וגפרורים המזכירים את האדם הקדמון.

כמו שבתשפ"ג אסור היה להשתמש בנוסחאות מתמטיות בהרצאה של אייקון, הרי בתשצ"ג אסור להשתמש באותיות שאינן חלק מהאימוג'ים הקבליים המותרים לשימוש. הרי לא יעלה על הדעת שאם רוב האזרחים אינם חפצים בלימודי ליבה, הם יאלצו לשמוע הרצאה העושה שימוש באותיות עכו"ם.

אהרון התמקד באפשרויות ההנגשה הקוגניטיבית. הנגשה זו היא המקור לעוצמתה של הדת. אין שום תחום אחר המסוגל לדבר לקהלים השונים בגובה העיניים ובנוסף מציע קביים של גורם שלישי ותחושת צדק עילאית.

בעצם יש, החינוך. הכשרת הדור הבא של דבילים היא משימה קדושה.

קודש הוא קיצור של "מה יוצא לי מזה?" טהור. ככל שנקטין את תחום הקודש שלנו, כך נהיה אמיתיים/טובים יותר ונכיל יצורים מוזרים (דוגמת הדתל"ש).

אהרון הסביר שההתקדמות הטכנולוגית נוגדת את רעיון הפרזיטיות החברתית-דתית, והציע דבר פשוט – הבה נבחן את ההרצאה מלפני עשור ונראה מה השתנה.

בסך הכול זה לא נראה טוב – קמצוץ אנשים מפתחים במרץ מנועי פיתול והמון אנשים דואגים לכשרות הדלק ולאחוזים למגזר שלהם. מזל שארגון MeThree דאג שכולם יסבלו במידה שווה.

עשור לאחר מכן, ב-2042 , התארח כנס אייקון על הירח, אצל הטרדיגריידים, דובוני המים. הודות לכוח המשיכה החלש יחסית, הצליחו דובוני המים מפרויקט "בראשית" לגדול במידותיהם ונראו לעין. עיקר האירוע היה כמובן סדנת השזירה (הקוונטית) שהם העבירו לבני האנוש המוגבלים. בתמורה נתנו להם הרצאה על קבלת האחר – כל תרבות מתחילה מאש, ציור וכלי נשק. בהמשך, היא מפתחת דת, כסף ומנגנוני הטפשה של הציבור (חינוך). כשהתרבות שוקעת, היא מאוד עסוקה בלהציק לאחרים.

היינו חייבים לצאת מאשכול 3 בעירוני א' תל-אביב, כי הוא נתפס על-ידי מפגיני חברה קדישא לאור התפשטות המימוש של מהירות המילוט מזקנה של קורצווייל – אנשים חיים במצב שמור לאורך שנים רבות. לא משקיעים בחלקות קבר ורבים נוטשים את הטקסים הדתיים. הממשלה הציעה להם לערוך טקסי נישואין בטענה שלקבור את החיים יותר כיף מלקבור מתים,  אבל אף אחד לא רוצה להתחתן כשהוא מחויב למאות שנים.

ההרצאה של אהרון התמקדה בסוגיית האין ירושה. מאז שסבא וסבתא הפסיקו להתפגר, נותרו הצעירים בחוסר כל. זהו חוסר צדק משווע. אמנם ידענו על מדוזות המסוגלות לחיות לנצח, אבל הן לא הורישו רכוש וכסף. החשק להתגייס לצבא ירד פלאים, אך חובבי המד"ב התעשרו כי קנו בזמן מניות של חברת דיגניטס השוויצרית המאפשרת התאבדות. בהרצאתו, אהרון הציע פתרון אפשרי – ביטול הכסף. "לכל אחד לפי צרכיו מכל אחד לפי יכולתו". רעיון נועז שהביא לתנועה המונית.

בנקודה זו נשמע רחש מהקהל – מילא שההיסטוריה חוזרת, אבל גם האפשרויות?