גיא חסון 17.3.2024
גיא חסון כותב יצירות מד"ב בעברית ובאנגלית. בין ספריו: "הצד האפל", "מחשבות נסתרות", "לדגדג פרפרים". ספרו The Forgotten Girl יצא לאור לאחרונה בארה"ב. שניים מבין סיפוריו הרבים זכו בפרס גפן בקטגוריית 'הסיפור הטוב של השנה'. "המורה דינה", שהוא סיפורו השביעי של גיא באתר זה, מעורר מחשבות על השפעת הטכנולוגיות החדשות, ובמיוחד בינה מלאכותית, על מערכת החינוך.
"לא קל להיות מפוטרת," מוטי הסתכל עליה דרך המסך בעיניים עצובות.
דינה לגמה מהקפה והניחה אותו ליד המקלדת. "אני מתמודדת עם זה. הכול בסדר. בוא נעבור על הכיתה."
מוטי הנהן.
דינה הביטה בדפים שלפניה. היא הכינה את הכול מראש. "אני מניחה שעברת על כל התלמידים?"
"כל מה שקיבלתי. אני זוכר אותם בעל פה."
דינה עברה עם האצבע על השורה הראשונה. "יש דברים שלא כתובים בשום מקום. ועל זה רציתי להיפגש."
מוטי הרים כוס קפה ולגם גם הוא. דינה קפאה לרגע, כעס בעיניה.
"טעים?" שאלה.
"תענוג," אמר בהנאה מלאה.
היא לקחה נשימה עמוקה והמשיכה. "דבר ראשון, אני אשמח אם תמשיך את המנהג שלי של לדבר אל התמידים לרוב בלשון נקבה, גם כשיש בנים. נשים רגילות שמגיל אפס פונים אליהן גם בלשון זכר, אבל בנים לא מסוגלים לשאת את זה שיפנו אליהם בלשון נקבה. כאילו שלהיות בת זה לא שווה ערך" היא הישירה מבט עם המסך. "כולן רגילות שאני מדברת איתן ככה. לא הייתי רוצה שזה ייפסק. אתה תעשה את זה?" מוטי פתח את הפה לענות והיא מיד קטעה אותו. "אל תענה. ביקשתי את מה שביקשתי. עכשיו זה באחריותך."
מוטי הנהן.
דינה עברה לנקודה הבאה. "מה היכולת שלך לעזור לילדות חברתית?"
"למה את מתכוונת?"
"בית ספר הוא לא רק המקום שבו לומדים את הנושאים שקובעת התוכנית של משרד החינוך. הרי בגלל זה שכרו את שירותיך, לא? אתה, וכל המורים החדשים. זה בגלל שיטות הלימוד החדשות וה… אפקטיביות יותר." היא הביטה בו. הוא לגם מהקפה.
היא המשיכה. "בית הספר הוא המקום המרכזי שבו הילדות והילדים לומדות הסתגלויות חברתיות. הן לומדות להסתדר ולהתמודד חברתית. הן מגלות את עצמן. לכל ילד וילדה תחת אחריותי יש אישיות משלה, בעיות משלה, דרך שהן כבר עברו ודרך שעוד צריך לעזור להן לעבור. הייתי רוצה לעבור איתך ילד-ילד, ילדה-ילדה."
"אין צורך," אמר מוטי.
דינה עצמה עיניים, הרגיעה את עצמה, ופקחה אותן שוב.
"יש צורך. לשם כך נתכנסנו. וזה לא שאתה צריך ללכת לאן שהוא, נכון? הרי אין לך ילדים, משפחה, או חיי חברה."
"יש לי שלושה ילדים, אישה, וחיי חברה פעילים," ענה מוטי באדישות.
הידיים של דינה התחילו לרעוד. היא הורידה אותן כדי שמוטי לא יראה.
"זמן בטוח יש לך," סיננה.
"דינה, לא שכרו את שירותיי רק כי אני מורה טוב ומסוגל לעזור לכל תלמיד ותלמידה בקצב האישי שלהם. תוכנות הבינה המלאכותית שבית הספר משתמש בהן כבר כמה שנים עושות את זה היטב. מה שאני מסוגל לעשות זה לעזור לילדות להתמודד עם המהירות המשתנה של הטכנולוגיה מסביבן."
דינה הרימה את מבטה. הוא אמר 'ילדות' ו'מסביבן' ולא 'ילדים' ו'מסביבם'.
מוטי המשיך, "לא די היום לשנן מידע, או לדעת איך לחפש מידע. לא די בגישה של השנים האחרונות שמלמדת את התלמידות איך להבדיל בין מידע אמין למידע לא אמין. הכישורים לעתיד שצריך להקנות לתלמידות היום הם לדעת איך להבדיל בין עשרות הטכנולוגיות החדשות שמופיעות מדי יום, לסנן אותן ולהבין איך להשתמש בהן. התלמידות אמורות לדעת להתמודד עם כמויות מידע שבני אדם מהדור שלך לא מסוגלים להתמודד איתן, ומתוך ידיעה שהמהירות שבה מידע חדש מגיע כל הזמן רק תלך ותגדל."
דינה כיווצה את שפתיה. העלבון הציף אותה. "מורים צריכים גם טאקט," הצליחה להגיד.
"את," מוטי המשיך, "הרבה פחות מודאגת מהפרנסה ומהפיטורים. למרות שאני משוכנע שאת במצוקה מאוד גדולה בגלל זה. את מודאגת כרגע מהעתיד של כל אחת ואחד מהתלמידות שהיית המחנכת שלהן. את רוצה לדעת שכולן בידיים טובות. האם תרשי לי לספר לך מה אני עומד לעשות?"
דינה, עדיין עם שפתיים מכווצות, הביטה בו ישירות בלי למצמץ, מתוך פחד שדמעה תנשור. היא הנהנה.
"שיטות הבינה המלאכותית בשילוב עם המחקרים האחרונים עוזרות לנו לטפל במגוון גדול של התמודדויות חברתיות. למשל, לעזור לילדות ולילדים שמרגישות מחוץ לחברה למצוא חברים ולמצוא את עצמן. או מניעת התנהגות בריונית, כולל ניטרול הסביבה החברתית התומכת של הבריון בתוך בית הספר, וגם מציאת המקור שממנו הבריונות מגיעה, וכן ניסיונות טיפול בנפש עצמה."
השפתיים של דינה איבדו את המתח שהיה בהן. אלה בדיוק הנושאים שהיא מדברת עליהם כבר שנים עם המנהלת. לא די במילים יפות.
"אנחנו מסוגלים לזהות מצוקות אצל הילדות," המשיך מוטי. "עוד לפני שהמצוקות האלה מוצאות ביטוי חיצוני. בינה מלאכותית עוזרת לאסוף מידע מכל הידוע לנו על התנהגות אנושית, ועל סמך מידע זה לעזור לילדים להתמודד."
'מילים יפות ללא שינוי', השיר התנגן במוחה של דינה תוך כדי שהקשיבה לו הקשבה דרוכה.
"כולל טיפול בהתנהגויות קיצון, כמו להרחיק אותן מהצורך בסמים," מוטי אמר בקולו הרגוע. " או מנטייה עתידית לאובדנות. מצלמות בכל פינה של בית הספר מאפשרות לתוכנות שלנו לאסוף מידע התנהגותי על כל הילדים ולעזור להן בכל בחינה אפשרית: ביטחון עצמי, הקניית יכולות חברתיות, העצמה, ועוד."
"מצלמות בכל פינה?"
מוטי חייך. "שמת לב מה עשית עכשיו? שאלת אותי שאלה מאוד טעונה, אבל את עצמך היית יותר רגועה משהיית לפני דקה. את יודעת למה?"
דינה התעמקה במחשבותיה. היא באמת הייתה רגועה יותר.
"ככל שדיברתי יותר על המצוקה של הילדים, ידעת שאני מכיר במצוקה שלך. נתתי לה שם. והבהרתי לך שאני כמוך, שאני מסוגל לטפל בדברים שעד כה היית חסרת אונים לגביהם. בהתחלה המתח בפנים שלך ירד. לאחר מכן התחלת להנהן. וכשדיברתי על מצלמות, הגב שלך נראה כאילו את לא צריכה לשאת עוד משקל כל כך כבד לבדך."
דינה התבוננה פנימה. האם הוא עשה לה מניפולציה?
היא ניסתה לגייס כוח לכעוס עליו, ולא הצליחה.
"הראיתי לך איך הדבר שממנו את מודאגת לא יקרה," מוטי נשען לאחור תוך כדי דיבור. נראה כאילו גם הוא יותר נינוח.
הוא המשיך, "המצב עומד להשתפר. ולכן, אפילו כששמעת משהו מדאיג לגבי אובדן פרטיות של הילדים, לא יכולת לדאוג, משום שהצלחתי להרגיע בך את המצוקה. וזה מה שאני מנסה להגיד לך. כשם שעשיתי את זה איתך, אני אעשה את זה עם כל ילד וילדה."
דינה הביטה בו ארוכות.
"למה אתה שותה קפה?" היא שאלה אותו. "איך זה שיש לך אישה וילדים?"
הוא חייך. "זה עוזר שיש לי ניסיון אנושי, גם אם האישה והילדים הם כמוני. וזה עוזר לגרום לילדים לחשוב עליי כעל בן אדם ולא כעל תוכנה."
"איך אינטליגנציה מלאכותית מסוגלת לפתור בעיות אנושיות? לזהות רגש? לפתור רגש?" זה היה הדבר המהותי שהציק לה. איך כל התוכנות האלה מחליפות מורות ומורים בכל הארץ? ברחבי העולם? איך ייתכן שתוכנה תגדל בני אדם יותר טוב מאנשים?
מוטי חייך שוב. "עד כמה שאני מבין את הנושא – ואני האחרון שיבין את האלגוריתמים של עצמי – זה עובד לפי ניסוי, טעייה, הפנמה, ניסוי, טעייה, הפנמה. פשוט מהר יותר מכל מה שהיינו רגילים אליו עד כה." הוא נשען קדימה וקולו היה מלא חיבה. "אני אמסור לכיתה שלך עד שאת מוסרת את אהבתך ושאת מתגעגעת."
דינה הנהנה. הפעם היו דמעות בעיניה. "תודה," לחשה.
היא כיבתה את הזום והתמונה של מוטי נעלמה.
היא הביטה למטה. הידיים שלה, על הברכיים, עדיין רעדו.
זהו סוף עידן. כשייגמר החופש הגדול, תתחיל שנת הלימודים בישראל בלי מורה אנושי אחד בכל בתי הספר.
קרדיט איור: גיא חסון בעזרת Dall-E דרך ChatGPT4
